דו״ח חדש של פייק ריפורטר ומכון ברנדייס חושף את עוצמת מלחמות התודעה שמנוהלות נגד הציבור הישראלי ברשתות החברתיות
הדו״ח החדש של פייק ריפורטר ומכון ברנדייס משווה בין למעלה מ־40 רשתות השפעה זרות שפעלו בישראל בשנים 2021–2025, וחושף תופעה מתואמת ומתמשכת שמאיימת על ביטחון המדינה ועל לכידות הציבור, במיוחד בזמנים סוערים מבחינה פוליטית, חברתית וביטחונית. ממצאי הדו״ח והמלצותיו קריטיים במיוחד בתקופה הקרובה, שבה ישראל – שאין בה כמעט מנגנוני הגנה חוקיים או רגולטוריים להתמודדות עם האיומים – עדיין נמצאת במתיחות ביטחונית מוגברת במספר חזיתות ולקראת מערכת בחירות דרמטית במיוחד.
ממצאים עיקריים:
-
איראן ורוסיה פעילות במיוחד בחזית הדיגיטלית.
מתוך 43 רשתות שנחקרו, מקורן של כרבע מהן באיראן וכעשירית ברוסיה. בעוד הרשתות האיראניות התמקדו בנושאים פנים־ישראליים במטרה להעמיק שסעים ולפורר את האמון הציבורי במוסדות דמוקרטיים, הרשתות הרוסיות עסקו בעיקר בקידום תכנים גאופוליטיים בעד רוסיה ונגד ארצות הברית והמערב. -
כשזה נוגע למבצעי השפעה זרה, אין קואליציה או אופוזיציה.
כרבע מהרשתות הפיצו במקביל מסרים שתוקפים גם את השמאל וגם את הימין. מטרתן היא לפורר את אמון הציבור ואת הלכידות החברתית, ולא לפגוע רק במפלגה או בקבוצה מסוימת. -
הרשתות פועלות בזירות הפופולריות ביותר בישראל.
רוב הרשתות פעלו במקביל בכמה פלטפורמות. X מובילה עם 81%, אחריה פייסבוק עם 44%, טלגרם עם 33% ואינסטגרם עם 26%. -
חדירה לתקשורת.
19% מהרשתות הצליחו להשפיע על גופי תקשורת ועל אנשי תקשורת ישראלים, כולל שידור בערוצי טלוויזיה. -
מהרשת אל הרחוב.
השפעת הרשתות אינה מוגבלת למרחב הדיגיטלי. הן פעלו גם במרחב הפיזי ועמדו מאחורי שליחת גלגל אבל לבית משפחתה של חטופה חיה, תליית שלטים ברחבי הארץ ואף גיוס אזרחים ישראלים בתשלום למשימות כמו ריסוס גרפיטי ושריפת מכוניות. -
הבינה המלאכותית משנה את המשחק.
אם בעבר מבצע השפעה דרש משאבים רבים וכוח אדם, כיום אפשר לייצר במהירות ובזול תכנים מזויפים ברמת אמינות גבוהה. כך גדל היקף ההשפעה באופן אקספוננציאלי, ויכולתו של הציבור להבחין בין אמת לשקר הולכת ונחלשת. -
טוהר הבחירות בסכנה.
האיום אינו תיאורטי וכבר התממש במדינות אחרות. ברומניה הכיר בית המשפט העליון בהתערבות זרה והורה על פסילת תוצאות הבחירות. ממצאי המחקר מראים שאותם דפוסים מתקיימים כבר כיום במרחב הישראלי. -
ישראל בפיגור רגולטורי.
על אף חומרת האיום, מדינת ישראל נמצאת כיום בפיגור משמעותי בכל הקשור לאסדרה ולהתמודדות עם פעילות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. החקיקה הקיימת אינה מותאמת למציאות הטכנולוגית ואינה מספקת מענה מספק.
ערב תקופת בחירות, כאשר טוהר ההליך הדמוקרטי ואמון הציבור נמצאים בלב המערכת, מדובר בפער מסוכן המחייב טיפול מיידי. נדרשת פעולה משולבת הכוללת חקיקה, רגולציה, פיתוח יכולות טכנולוגיות ואנושיות, חינוך לאוריינות דיגיטלית והגברת המודעות הציבורית. במקביל, יש להסדיר בחוק את סמכויות גורמי המדינה להתמודדות עם מבצעי השפעה, תוך קביעת מנגנוני פיקוח ואיזונים ברורים שיבטיחו שמירה על זכויות הפרט ועל חופש הביטוי.