מכון ברנדייס בתקשורת
מסך עשן: כרונולוגיה של הסיפור על גניבת הבחירות
ב־27.10.26 ישראל ניצבה ברגע קריטי בדמוקרטיה – הבחירות לכנסת ישראל. דמוקרטיה אמיתית דורשת לא רק את השתתפות הציבור בהכרעה, אלא גם שכל הצדדים, גם המפסידים, יקבלו את התוצאות. בבחירות האחרונות ראינו איך סביבת מידע מורעלת מכרסמת ברגע הזה, ואיך בונים את זה לאורך חודשים.
ביום הבחירות ולמחרת (27–28 באוקטובר) תיעדנו וניתחנו את שידורי ערוץ 14 בפרויקט ״מסך עשן״. בשידורים נשמעה הסתה נגד הציבור הערבי, כמו האזהרות מפני ״הצבא של מוחמד״ והקביעה ש״תומכי טרור נוהרים לקלפיות״. לצדה נשמעו קריאות מפורשות להצביע לגוש הימין והאשמות נגד ועדת הבחירות בהסתרת מידע ובפעולה ממניעים פוליטיים. ביום הבחירות לבדו שודרו בערוץ כ־15 קטעים שעסקו בטענה, לפי נתוני ״השומר״ ומכון ברנדייס, וזיהינו שש פעמים שבהן הוטחו האשמות באנשי ועדת הבחירות. הממצאים האלה שימשו גם את תחקיר ״הארץ״.
למחרת, כשהתוצאות התבהרו והליכוד הפסיד, חזרה בשידור טענת הליכוד ש״הבחירות נגנבו״. ועדת הבחירות מסרה מאוחר יותר שלמיטב ידיעתה אין לטענה בסיס. היום הטענה נשענת על חשד לשוחד בחירות בידי פעילי רע״מ, על חשד להתערבות זרה שנחקר בשב״כ ועל אי־סדרים בקלפיות. בדיקה של ״הארץ״ מצאה שרוב מוחלט של הטענות לא יכול היה להשפיע על התוצאות, גם אם יתברר שהן מוצדקות.
״לבחירות יש משמעות רק אם השלטון יכול גם להפסיד,״ אמרה מנכ״לית המכון, מאיה אילני, ל״הארץ״. ״כשערוץ חדשות מציג ציבור שלם כאיום שיש לפסול את קולותיו, ונותן כסות כביכול עיתונאית לטענה ש׳הבחירות נגנבו׳, הוא פוגע בעיקרון יסודי בדמוקרטיה: הכרעת הציבור.״
לפי תחקיר של בר פלג ועומר בן יעקב ב״הארץ״, תיאוריות הקשר על גניבת הבחירות התחילו לצוץ כבר במאי, עוד לפני שנקבע מועד לבחירות. חברי כנסת מהליכוד דיברו אז באולפני ערוץ 14 על רמאויות וזיופים בקלפיות בחברה הערבית, והזהירו מגופים זרים וישראליים שינסו להטות את התוצאות. מהאולפנים עברו הטענות לרשתות החברתיות, ולפחות במקרה אחד הדהדו אותן רשתות השפעה זרות.
תודה לארגון ״בודקים״ על הסיוע באיתור קטעי השידור.
מאיה אילני מנחה אורחת בפודקאסט ״המרקרים״
אחרי הבחירות התארחה מנכ״לית המכון, מאיה אילני, בפודקאסט ״המרקרים״ כמנחה אורחת לצד גיא רולניק. היא הסבירה מה עומד מאחורי ההישגים הדרמטיים של מחנה השינוי, ואיך אפשר להשפיע על האופן שבו בוחרים תופסים שותפות אזרחית.
מחקר חדש חושף כיצד חשבונות מזויפים שקידמו את הפלת המשטר באיראן החלו לשתף סרטוני בחירות של נתניהו ולתקוף את מנהיגי האופוזיציה
פחות משבוע לפני הבחירות נחשפת לראשונה חקירה על רשת ההשפעה שפעלה נגד המשטר האיראני והיום תוקפת את אייזנקוט וגולן. התחקיר מתפרסם במקביל לעתירה בנושא שהגישו השבוע מכון ברנדייס וארגון FakeReporter לוועדת הבחירות המרכזית.
״הארץ״, חוקרי רשת וחברת ניטור פרטית מצאו שחשבונות שנחשפו בשנה שעברה כחלק ממבצע השפעה להפלת המשטר באיראן פועלים עכשיו סביב הבחירות בישראל. החשבונות פעילים בעיקר ברשת X של אילון מאסק (לשעבר טוויטר). הם משתפים סרטוני בחירות של נתניהו ואת מתקפותיו על אייזנקוט וגולן, וחלקם מגיבים בעברית וקוראים להצביע לו.
מכון ברנדייס וארגון FakeReporter הגישו עתירה בנושא לוועדת הבחירות המרכזית, באמצעות עורכי הדין חיים רביה ומתן אדר.
״הארץ״ בראו שישה ישראלים כדי לעקוב אחרי הפיד שלהם לקראת הבחירות. התוצאה מטרידה
צוות המכון התראיין לפרויקט מיוחד של ״הארץ״ שחושף איך נראית מערכת הבחירות ברשתות. צוות ״הארץ״ יצר שש דמויות בדויות, כל אחת על מכשיר חדש ובחשבונות חדשים, ועקב במשך ארבעה חודשים אחרי מה שהן קיבלו בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק. בסך הכול נותחו 80 אלף פוסטים וסרטונים.
התמונה שעלתה היא של מציאות מפוצלת: אותם אירועים חדשותיים הגיעו לכל דמות בהיקף אחר ובמסגור אחר, ולעיתים בכלל לא הגיעו. הפרשה על האזהרה מהאמירויות, למשל, הגיעה לדמות אחת בעיקר כביקורת על נתניהו, ולשתיים אחרות בעיקר כהכחשות. בנוסף, כ־250 מודעות ממומנות של מפלגות הותאמו לפרופיל הפוליטי שהרשתות בנו לכל דמות.
מאיה אילני, מנכ״לית המכון, הגיבה: ״מציאות משותפת היא תנאי בסיסי והכרחי לדמוקרטיה. בלי בסיס עובדתי משותף, מה בכלל המשמעות של הצבעה חופשית?״
רון יאמין, סמנכ״לית המכון, הצטרפה לצוות מומחים שפירשו את המחקר בפודקאסט מיוחד בנושא, לצד כתב ״הארץ״ עומר בן יעקב וסגנית עורך ״הארץ״ ירדן צור, ואמרה: ״אזרחי ישראל מופקרים לחלוטין בזירה הדיגיטלית. קטונו מלפענח השפעה של כל פוסט ופוסט, אבל התמונה הגדולה ברורה – קמפייני הבחירות מתרחשים בעיקר בדיגיטל״.
״נערכים לירי מאיראן״: הרשתות דוחפות לנו חדשות מבהילות מהעבר
באותו תחקיר נמצאו מאות מקרים שבהם האלגוריתם הגיש מחדש חדשות ישנות ומעוררות חרדה, בלי תאריך גלוי. דוגמאות לכך הן הכרזות על ירי טילים, פיגועים ונפילות. הודעת דובר צה״ל על מתקפת טילים מאיראן הופיעה בפיד גם 90 יום אחרי שפורסמה.
מנכ״לית המכון הסבירה שכדי להבין את התופעה צריך להבין שמדובר בעסקים שמנסים להשאיר אותנו כמה שיותר זמן באפליקציה, וחרדה היא אחת הדרכים לעשות זאת. הפתרון אינו מסובך: אפשר להחזיר את התאריכים. בארה״ב ובאיחוד
חוק ושקר | כנס החירום שקיימנו עם פייק ריפורטר בתקשורת
שבועיים לפני הבחירות קיימנו במכון ברנדייס, יחד עם ארגון פייק ריפורטר, את כנס החירום “חוק ושקר”. הכנס עסק בהגנה על הציבור מפני שקרים, הסתה והתערבות זרה ברשת, ובצעדים הדחופים שהממשלה הבאה תצטרך לנקוט. הזמנו את כל המפלגות, אך מבין מפלגות הקואליציה הגיעה רק ח”כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית). הכנס זכה לסיקור רחב לאורך כל היום באתרי החדשות המרכזיים.
ynet | ממצאי הסקר ומדד המפלגות: הציבור רוצה להגן על הילדים, הפוליטיקאים מהססים
ממצאי הסקר שערכנו עם פייק ריפורטר:
- 81% מהישראלים סבורים שהמדינה צריכה להסדיר בחקיקה את פעילות הרשתות החברתיות. רק 6% סומכים על הרשתות שיפקחו על עצמן.
- התמיכה חוצה מחנות: 85% בימין ובקרב החרדים, 87% במרכז ו-94% בשמאל.
- 86% תומכים בסימון בוטים, ו-87% בחיוב הפלטפורמות להחזיק נציגות בישראל.
- 74% תומכים בהגבלת פתיחת חשבונות מתחת לגיל 16.
- בקרב הורים לקטינים, 88% דורשים לבטל מנגנונים ממכרים ו-93% תומכים באיסור על פרסום ממוקד לילדים.
מדד המפלגות:
שש המפלגות שהשיבו לשאלון תומכות בהגנה מוגברת על קטינים, בסימון תוכן AI ובהכפפת התאגידים לדין הישראלי. עם זאת, חמש מהן עדיין לא גיבשו עמדה לגבי הגבלת גיל 16, ורק יחד תמכה בכך. מפלגות הקואליציה לא השיבו.
מנכ”לית המכון, מאיה אילני, הדגישה שהמדינה לא יכולה להסתפק באזהרות לציבור. לדבריה, עליה להיכנס לזירה ולקבוע כללי משחק כמו באירופה.
מאקו | ההתחייבויות של ראשי המפלגות מהבמה
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע שהקים חמ”ל פייק ניוז ושינהל אותו בעצמו ביום הבחירות. בחמ”ל יפעל מספר ייעודי שדרכו עשרות אלפי פעילים יוכלו לדווח בזמן אמת, וצוות מומחים יפריך את המידע הכוזב. יו”ר הדמוקרטים יאיר גולן התחייב להוביל “דמוקרטיה מתגוננת”: לחשוף את מקורות המימון ואת מפעילי הבוטים, ולהטיל אחריות משפטית מלאה על תאגידי הטכנולוגיה הזרים. בפאנל חברי הכנסת, בהנחיית נסלי ברדה, הציגו ח”כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), ח”כ אפרת רייטן, איתן גינזבורג (ביחד) ותאיר איפרגן (ישר!) את יוזמות החקיקה שלהם להסדרת הרשתות.
אנשים ומחשבים | לפיד: “נקים חמ”ל למלחמה בפייק ניוז סביב הבחירות”
לפי הדיווח, צוות המומחים בחמ”ל של לפיד יבצע בדיקת עובדות מהירה וישלח לטלפונים של האזרחים מסר עם העובדות. גולן התחייב לחוקק חוקים שיחשפו את מקורות הכסף של “מכונת הרעל”, ולדרוש מהרשתות החברתיות אחריות משפטית על קידום הסתה.
ישראל היום ומעריב | גיא פלג: “האם עיתונאים אחרים יעזו לפרסם? אני לא בטוח”
בראיון על הבמה עם רועי שושן מפייק ריפורטר תיאר כתב המשפט של חדשות 12 את מה שכינה “מגה-אירוע”. מאז קמפיין “הם לא יחליטו” ב-2019 הוא חווה איומים על חייו, תביעות השתקה והפגנות מתמשכות ליד ביתו. פלג סיפר על המחיר שמשלמת משפחתו, ואמר שהיום רוב האנרגיה שלו מושקעת בעורכי דין ובבתי משפט ולא בהבאת מידע לציבור. הוא הזהיר שהמתקפות ברשת עלולות להרתיע עיתונאים אחרים מלפרסם תחקירים רגישים.
הציבור כבר אמר את דברו. הכנסת הבאה תצטרך להחליט אם להמשיך במדיניות ההפקרה, או לקבוע סוף-סוף כללי משחק. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההתחייבויות שניתנו מהבמה.
דה מרקר | ההסדר עם מטא: הישג רגולטורי, אבל מכונת ההתמכרות ממשיכה לפעול
מטא, החברה שמאחורי אינסטגרם, וואטסאפ ופייסבוק, הגיעה להסדר פשרה עם עשרות תובעים כלליים ממדינות ברחבי ארה”ב. התביעה עסקה בהתמכרות של בני נוער לפלטפורמות שלה, ובמסגרת ההסדר תשלם החברה פיצויים בסך 18 מיליארד דולר. עו”ד יהודית פינטוב, עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס, רואה בהסדר הישג רגולטורי חשוב. עם זאת היא מעירה שההסדר אינו מקדם את “פירוקה של מכונת ההתמכרות”, ואינו פוגע ביכולתה של החברה לאסוף מידע על משתמשיה ולהשתמש בו לצרכיה.
וול סטריט ג’ורנל | כך הבינה המלאכותית משנה את מערכת הבחירות בישראל
הוול סטריט ג’ורנל בוחן איך AI משנה את הקמפיינים הפוליטיים בישראל. בחודשים האחרונים מכון ברנדייס עוקב אחר עשרות אלפי פוסטים של חשבונות פוליטיים מובילים, ומנתח עד כמה הם מקפידים על חוקי התעמולה. אחד הממצאים המרכזיים: 98% מההפרות שמצאנו בנוגע לשימוש ב-AI אינן מגיעות אפילו לדיון בוועדת הבחירות.
בלומברג | תעמולה מזויפת ומפלגת בבחירות ה-AI הראשונות של ישראל
בסרטון שהופץ ברשת נראים שופטי העליון והיועצת המשפטית לממשלה כשהם נגררים בידי מאבטחים מהפגנה סוערת. ההפגנה הזו מעולם לא התקיימה: את הסרטון פרסם שר האוצר סמוטריץ’, והוא נוצר בבינה מלאכותית. זו רק דוגמה אחת לשטף של תוכן AI מטעה שמציף את סביבת המידע בישראל לקראת הבחירות. קראו את הראיון עם פרופסור עמית זק, עמית מחקר בכיר במכון, שמוביל את המחקר על טוהר הבחירות והפרות ברשת, שמזהיר – מנגנוני הפיקוח על הבחירות לא בנויים להתמודד עם ההיקף, המהירות והתחכום של התופעה.
סקר ברנדייס חושף תמיכה רחבה באסדרת הזירה הדיגיטלית
בישראל 2026 נדיר למצוא נושא שזוכה לתמיכה כה רחבה אצל כלל הציבור, כפי שזוכה לו אסדרת הזירה הדיגיטלית. בימין, במרכז ובשמאל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים — כולם מסכימים על הצורך להשליט סדר במערב הפרוע ברשתות החברתיות. סקר חדש של מכון ברנדייס שנערך על ידי iPanel פורסם החודש במאקו.
מהסקר עלה:
81.6% מהאזרחים סבורים שחשוב שמדינת ישראל תסדיר בחקיקה את פעילות הרשתות החברתיות.
תשעה מכל עשרה ישראלים סבורים שלא ניתן לסמוך על הרשתות שיפקחו על עצמן ללא התערבות המחוקק הישראלי.
אחד מכל שלושה ישראלים נחשף בעצמו או במשפחתו הקרובה להונאה או לנזק ברשת חברתית.
סרטוני תעמולה המפרים את חוק הבחירות ממשיכים להסתובב ברשתות
נתניהו לא הסיר סרטון תעמולה שבו נראים ילדים, למרות צו של ועדת הבחירות
תמונה: הכתבה בהארץ
מכון ברנדייס מצא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הסיר מהרשתות החברתיות סרטון תעמולה שבו נראים ילדים, בניגוד להוראת יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון נעם סולברג, מ־13 באוגוסט.
המקרה ממחיש בעיה רחבה בהרבה מסרטון בודד: גם כאשר קיימת החלטה שיפוטית מפורשת בנוגע לתעמולת בחירות אסורה, אין כיום מנגנון שמבטיח שההחלטה תאכף.
בתקופת בחירות, שבה תוכן יכול להגיע למאות אלפי משתמשים בתוך שעות, עיכוב של ימים בהסרת תעמולה שנקבע כי היא אסורה מרוקן את ההחלטה השיפוטית מתוכן והופך את החוק לאות מתה. מדובר בפער אכיפה משמעותי שעלול להפוך לקריטי ככל שנתקרב ליום הבחירות.
מדינת ישראל והפלטפורמות חייבות לייצר באופן מיידי מנגנון ייעודי לתקופת הבחירות, שיאפשר להעביר החלטות וצווים של ועדת הבחירות ישירות לפלטפורמות ולהבטיח טיפול מהיר ושקוף. אחרת, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם חוקי בחירות שקיימים בספר החוקים אך אינם נאכפים במקום שבו מתנהלת בפועל מרבית תעמולת הבחירות.
קראו את המאמר של עו״ד יהודית פינטוב, חוקרת בכירה במכון, על הפיגור הרגולטורי בזמן תקופת הבחירות.
טור דעה: מתי ילדות בנות תשע התחילו לפחד מקמטים?
עו”ד יהודית פינטוב, חוקרת בכירה במכון
בטור חדש שפורסם ב”העין השביעית”, עו”ד יהודית פינטוב, חוקרת בכירה במכון, סוקרת את ההתקפה של תעשיית היופי על ילדות צעירות ברשתות החברתיות. פינטוב מתארת תופעה המכונה “קוסמטיקורקסיה”: עיסוק אובססיבי בטיפוח ובמראה החיצוני, שמגיעה כיום גם לילדות בנות 9–12. היא מתארת כיצד האלגוריתמים של פלטפורמות כמו אינסטגרם וטיקטוק מטפחים חוסר ביטחון עצמי במכוון, כדי להשאיר משתמשות צעירות מרותקות למסך, ואיך רגולציה ממשלתית יכולה להגן גם מפני התופעה הזו. מאיה אילני, מנכ״לית המכון, התראיינה ב׳גלובס׳ ואמרה – במודל העסקי שנשען על כל שנייה נוספת שהמשתמש דבוק בה למסך, שיפור במצב הנפשי שגורר פחות זמן מסך הוא בדיוק הבעיה עבור תאגידי הענק. יש לנו מספיק ראיות, מתוך החברות עצמן, שמראות שזה לא באג אלא פיצ’ר.
לטור המלא בעין השביעית: https://www.the7eye.org.il/
לראיון של מנכ״לית המכון, מאיה אילני, בגלובס: https://www.globes.co.il/news/
מנכ”לית המכון בפודקאסט – הכוח להשחית
מנכ”לית המכון, מאיה אילני, התארחה אצל שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו בפודקאסט “הכוח להשחית” של העין השביעית, לשיחה על חזית אסטרטגית נוספת שבה אזרחי ישראל מופקרים לגורלם – החזית הדיגיטלית.
https://www.the7eye.org.il/591444
מנכ״לית מכון ברנדייס מאיה אילני דיברה עם איתמר ב״ז על ההזדמנויות והסכנות בעסקאות המתרקמות בין ענקיות תקשורת וענקיות טכנולוגיה, והסבירה למה המדינה חייבת להכנס לאירוע.
טור של יהודית פינטוב, חוקרת בכירה במכון – הילדים שלנו גדלים בתוך רשתות חברתיות שפוגעות בבריאוות הנפש, בבטיחות, בלכידות חברתית ובעיצוב הזהות
הילדים שלנו מבלים בטלפון עשרות שעות בשבוע. המדינה, לעומת זאת, כמעט לא מפקחת על מה שקורה שם.
בראיון לגל״צ דיברה יהודית פינטוב, עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס, על מחקר ״לכודים ברשת״ של המכון – שמציג את הסכנות והנזקים לילדים ונוער ברשתות החברתיות.
האחים אמיר רכשו 24.99% ממניות שופרסל - צפו בראיון של ד"ר עידו באום ב"רלוונט"
“תחקירים חושפים כיצד גורמים עוינים מנצלים את הרשתות החברתיות לאיתור קטינים בישראל ובאירופה, ולהעבירם ממסך הטלפון הישר אל קו האש – לביצוע משימות ריגול וטרור, כשברקע חקיקה מיושנת ואכיפה מקרטעת. מדינות המערב וישראל חייבות להתעורר”
מאמר של עו”ד יהודית פינטוב, עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס מתוך טור דעה בכלכליסט 26/8/25
לקריאת הכתבה המלאה
“מאחורי עמודי ה”שיימינג” המיני של קטינים’ והפלטפורמות החברתיות המשמשות לביצוע עבירות מין, נמצא אלגוריתם שנועד למקסם את הרווח הכלכלי של הרשתות • במדינות רבות כבר קיימת רגולציה נרחבת להגנה על ילדים ועל בני נוער ברשתות – בעוד המחוקק בישראל ישן שנת ישרים מסוכנת • סרסור על מלא, רק דיגיטלי.”
מאמר של עו”ד יהודית פינטוב, עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס בעיתון “ישראל היום” (12 במאי 2025)
לקריאת הכתבה המלאה
“ההחלטה האחרונה של Meta להפסיק את תוכנית בדיקת העובדות שלה לטובת מערכת “הערות קהילה” מסמנת שינוי משמעותי באופן שבו הפלטפורמה ניגשת למידע שגוי. שינוי המדיניות משקף גישה דומה לזו שאימצה X (לשעבר טוויטר), שבה משתמשים מוסיפים באופן קולקטיבי הקשר לפוסטים ומדווחים על מידע פוגעני או שגוי. הנסיון לאזן בין חופש הביטוי לבין הצורך למנוע הפצת מידע מוטעה ודברי שטנה משקף הבנה של הצורך בהתייחסות לדינמיקה של השיח ברשתות חברתיות.”
מאמר של ד”ר שרון בסן, ראשת תחום חדשנות- משפט, מדיניות ואתיקה במכון ברנדייס בעיתון “כלכליסט” (12 בינואר 2025).
המניה נפלה ב-70%, המבנה שנוי במחלוקת — אך בבורסה רוצים שתגיע לישראל
כתבתו של עומרי זרחוביץ’ על ההצעה לאפשר לחברות dual class להירשם למסחר בבורסה הישראלית, בעיתון “TheMarker” (17 בינואר 2024)
"יש לחזק את שומרי הסף". אלו מילותיך שלך, ביבי. זוכר?
מאמר של עו”ד עירא הרדי, חוקר בכיר במכון ברנדייס, בעיתון “הארץ” (5 באוקטובר 2023)
פודקאסט המרקרים - החלשת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והסכנות שהיא מביאה איתה
עו”ד ענת שורק ועו”ד עירא הרדי, חוקרים ממכון ברנדייס לחברה, כלכלה ודמוקרטיה, על ההחלטה המוצעת להחלשת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והסכנות שהיא מביאה איתה.
i24 news
מה ניתן ללמוד מהנסיגה הדמוקרטית של הונגריה ופולין על מה שצפוי בישראל? ראיון של ד”ר עידו באום וד”ר זולטן פוגאצה בערוץ i24.
Mirror Now (הודו)
ראיון עם מנהל המכון, ד”ר עידו באום, במגזין הכלכלי של רשת הטלווזיה ההודית Mirror Now על המשבר החוקתי בישראל