הדמוקרטיה בעידן הפוסט־מציאות: בינה מלאכותית ג׳נרטיבית, דיפ־פייקס ורגולציה
מאת: אלון און, עוזר מחקר במכון ברנדייס

מבולבל, מודאג ונסער, התקשר מנהיג מדינה אפריקנית לנשיא צרפת, עמנואל מקרון, לשאול מה פשר ההפיכה שמתרחשת בארצו. גופי התקשורת הצרפתיים דיווחו בשידור חי על הפלת השלטון והדחתו של מקרון. במקומו הועמד בראשות המדינה גנרל ששמו טרם פורסם. עיתונאים דיווחו מפריז על ההפיכה הצבאית, תוך שניתן היה לראות בהמוני צרפתים – תומכיו של הגנרל – ממלאים את הרחובות. על המסך ניתן היה לצפות במסוקים שבשמיים ובאנשי ביטחון בסמוך למוסדות ממשלתיים. עיתונאית אחרת דיווחה מהשטח כשברקע ניתן היה להבחין במגדל האייפל ובאורות משטרה מהבהבים. בסמוך אליה גם עמד חייל חמוש. בהמשך, עיתונאים נוספים אישרו את הדיווחים תוך שדיווחו בעצמם מארמון האליזה. הדיווחים הופצו ברשתות החברתיות וצברו מיליוני צפיות. אלא שמדובר בקמפיין שכל כולו פייק. הסרטונים כולם מזויפים והם נוצרו באמצעות AI. מאוחר יותר, מקרון סיפר כי אנשיו פנו לחברת מטא, בעלת פייסבוק, בדרישה להסיר את אחד הסרטונים המרכזיים, אך החברה סירבה בטענה שהתוכן אינו מפר את כללי השימוש בפלטפורמה. רק כעבור מספר ימים נראה כי הסרטון הוסר
(Nordstrom, 2025).

מאות מילוני בני אדם משתמשים היום בבינה מלאכותית (AI) בשגרה. רבים אחרים באים עמה במגע בלי שהם כלל מודעים לכך (Foehringer Merchant, 2026). ההשלכות של ה-AI כל כך נרחבות והן חולשות על כל תחום אפשרי. מתמונות היפר ריאליסטיות, צ’אטבוטים מתוחכמים שניתן לנהל עמם שיחות עומק ועד סרטונים מזויפים (deepfakes), תוכן שנוצר באמצעות AI משנה את פני האינטרנט. הרשתות החברתיות, שבהן האלגוריתמים ממילא מעודדים תוכן קיצוני, נפגעו מכך במיוחד.

תחקיר שפורסם בעיתון הגארדיאן הבריטי העלה כי כמעט אחד מכל עשרה מערוצי היוטיוב בעלי שיעורי הצמיחה הגדולים ביותר בעולם מפרסם סרטונים שנוצרו כולם באמצעות AI (Bharadia, 2025). חלק מהתוכן הזה לא נועד להטעות משתמשים בשום צורה שהיא, אך גוברת הדאגה מההשלכות הרחבות של כלים מבוססי AI חדשים ועוצמתיים, המסוגלים לייצר תמונות וסרטונים הנראים מציאותיים במיוחד. כשזה מגיע לעולם התקשורת, החדשות והעברת מידע מהימן, הדאגה הזו מתעצמת ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. קל וחומר כשסקרים מראים כי במדינות רבות חלק משמעותי מהציבור חש חוסר אמון כלפי כלי התקשורת, וחלק מתבססים על צ’אטבוטים מבוססי AI כדי לבדוק מה נכון ומה לא (או במילים אחרות, כדי לבדוק עובדות)(Newman, 2026) .

והטכנולוגיה אכן מתקדמת, ומהר. אם פעם אחד הסימנים המובהקים לכך שתמונה או סרטון נוצרו באמצעות  AI היה מספר אצבעות שגוי בכף היד, היום זה כבר לא המצב, ומה שמכונה ״בינה מלאכותית יוצרת״ הופכת את יצירתם של דיפ־פייקס שנראים אמיתיים למשימה פשוטה מאי פעם (Foehringer Merchant, 2026). מודלים ליצירת סרטונים מתחילים להבין כיצד עצמים פועלים ומתנהגים בעולם האמיתי. כך למשל, Veo 3 של  DeepMind (חברת AI שנרכשה על-ידי גוגל), שנבחן על-פני יותר מ-18,000 סרטונים שנוצרו באמצעותו, הפגין יכולת כמו הדמיית ציפה במים, אף שמעולם לא אומן לבצע משימות מסוג זה (Stanford HAI, 2026, p. 71). ככל שהכלים הללו משתכללים, הציבור ניצב בפני קושי הולך וגובר להבחין בין אמת לזיוף. דיפ־פייקס גורמים גם לפגיעה נפשית משמעותית ולטראומה, כאשר מרבית הנפגעים הן נשים וקטינים (Public Citizen, 2025).

אלא שהסכנה אינה מסתכמת בכך. תופעת הדיפ־פייקס השפיעה על מספר מערכות בחירות ברחבי העולם בשנה שחלפה. ההתפתחות המהירה של הדיפ־פייקס יוצרת שורה ארוכה של איומים חמורים על הליכי בחירות, מהעצמת קמפיינים של דיסאינפורמציה ועד מניפולציה של בוחרים. תמונות, הקלטות או סרטונים מזויפים שנוצרו באמצעות AI עשויים להציג מועמדים כאילו אמרו או עשו דברים שמעולם לא התרחשו, במטרה לפגוע בהם ולהטעות את ציבור הבוחרים.

בבחירות שנערכו בהולנד באוקטובר האחרון, מנהיג הימין חרט וילדרס פתח את קמפיין הבחירות שלו בסרטון שנוצר באמצעות AI, ובו הוצגה הולנד עתידית הכפופה לחוקי השריעה (Haeck & Hartog, 2025). לצד זאת, ישנן ראיות לכך שקבוצות פרו-רוסיות השתמשו ב-AI בצורה נרחבת תוך התערבות בבחירות בגרמניה Tosh et) al., 2025) ובמולדובה (Euronews, 2025). בבחירות האחרונות בהונגריה, שנערכו באפריל האחרון, השקיעה מפלגתו של ויקטור אורבן משאבים עצומים בקמפיין שנועד להכפיש את יריבו, פטר מדיאר, תוך הפצת שקרים ותכנים מזויפים. במסגרת הקמפיין הופצו סרטוני דיפ־פייקס ובהם נראה מדיאר כשהוא משמיץ את ארצו, למשל באמירה: ״אני שותק משום שאדוניי בבריסל אסרו עליי להגן על המולדת״. במקביל, ובגיבוי גורמי תעמולה פרו-רוסיים, פעל הקמפיין — בעיקר ברשתות החברתיות — לקדם נרטיב שלפיו אוקראינה מהווה איום צבאי על הונגריה, חרף היעדר אינדיקציות לכך. מערכת הבחירות לוותה בהפצת תאוריות קונספירציה, דיסאינפורמציה וכן תוכן מזויף מבוסס AI.[1] העיתונאית וההיסטוריונית אן אפלבאום אף כינתה אותה, במאמר למגזין האטלנטיק, “מערכת הבחירות הראשונה בעולם בעידן הפוסט־מציאות״ (Post-reality) (Applebaum, 2026). בעוד שעידן הפוסט־אמת (post-truth) התאפיין בשחיקת מעמדן של העובדות, הרי שעידן הפוסט־מציאות מאתגר את עצם היכולת להבחין בין אמת לזיוף ובין אירועים שהתרחשו במציאות לבין כאלה שמעולם לא התרחשו.

כל השינויים האלה מתרחשים בעת שהרשתות החברתיות נפטרות מבודקי עובדות (fact-checkers) ומצמצמות את מערכי הפיקוח שלהן, בעקבות לחץ מצד הממשל האמריקני והעומד בראשו (Issac & Schleifer, 2025).

השפעתן של הדיפ־פייקס על מערכות בחירות דמוקרטיות ניכרת כעת גם בישראל. הבחירות הקרובות מגיעות על רקע התפתחותן המהירה של טכנולוגיות הבינה המלאכותית היוצרת, וכבר עתה נעשה בהן שימוש במסגרת הקמפיינים הפוליטיים, כאשר המועמדים מייצרים ומפיצים תמונות וסרטונים מזויפים.[2] מפלגת הליכוד, למשל, פרסמה תמונה מזויפת בחשבון הרשמי שלה ברשת X, שבה נראים נפתלי בנט ויאיר לפיד במפגש עם ראשי מפלגות ערביות.[3] מהאופוזיציה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן פרסם תמונה מזויפת שבה נראים נתניהו ומנסור עבאס לוחצים ידיים, כשברקע לב, עם הכיתוב ״יום האהבה שמח״.[4] בשני המקרים נוצר מצג של שיתוף פעולה עם נציגי מפלגות ערביות, רק שגם במקרים הללו – הכל מזויף.

בעיה נוספת היא שגם תכנים אותנטיים עלולים להיתפס בעיני רבים כמזויפים כאשר נטען כי הם תוצר של AI.[5] בכך התפשטותם של הדיפ־פייקס מקלה על גורמים שונים להתחמק מאחריות גם ביחס לדברים שהם אכן אמרו או עשו במציאות, תופעה שכונתה על-ידי החוקרים האמריקנים דניאל סיטרון ובובי צ’סני “Liar’s Dividend” (Citron & Chesney, 2019).

כל האמור לעיל מוביל לשאלה בסיסית: כיצד ניתן לקיים דמוקרטיה כאשר אזרחים אינם חולקים בסיס עובדתי משותף?

ובכן, בניסיון להתמודד עם אתגר זה, מדינות שונות אימצו מגוון הסדרים רגולטוריים שתכליתן להגביל את השפעותיה השליליות של בינה מלאכותית יוצרת על השיח הציבורי ועל הדמוקרטיה.

 

צעדים רגולטוריים מסביב לעולם:

כאמור הסיכונים הנלווים להתפשטותם של הדיפ־פייקס אינם ייחודיים לישראל. הם מעסיקים מחוקקים ורגולטורים ברחבי העולם והם הובילו מדינות לגבש כלים רגולטוריים ייעודיים להתמודדות עם התופעה ועם אתגרים נוספים שמציבה ה-AI. להלן סקירה של כמה מהמהלכים הבולטים בתחום, בדגש על ארצות הברית, האיחוד האירופי ואוסטרליה.

 

ארצות הברית:

ברמת המדינות עצמן, עשרות מתוכן הסדירו רגולציה העוסקת בדיפ־פייקס (Stanford, 2025, p. 327). למעשה, לפי ארגון Public Citizen, ב-46 מדינות בארה״ב ישנם חוקים העוסקים בדיפ־פייקס, ובארבע המדינות הנותרות – ניו מקסיקו, אלסקה, אוהיו ומיזורי – כבר הוגשו הצעות חוק בנושא (Public Citizen, 2025).

בשנה שעברה מושל קליפורניה, גאווין ניוסם, חתם על 16 חוקים חדשים שנועדו להגן על ילדים ברשת, ובהם החוק AB 621, שמאפשר לעותרים ציבוריים להגיש תביעות בגין יצירת או הפצת דיפ־פייקס בעלי אופי מיני (Gutierrez, 2025; Assembly Bill No. 621, 2025). תוכן זה יכול לכלול תמונות וסרטונים המציגים אדם בעירום או כמי שנחזה שמקיים פעילות מינית. החוק יחמיר את הסנקציות נגד צדדים שלישיים שהקלו על הפצת דיפ־פייקס פורנוגרפיים שנוצרו ללא הסכמה. בנוסף, נפגעי העבירה יהיו רשאים לתבוע מאותם גורמים פיצויים אזרחיים של עד 250,000 דולר בגין כל הפרה, אם המעשה הבלתי חוקי בוצע בזדון.

מעבר לכך, קליפורניה העבירה את ה- Transparency in Frontier Artificial Intelligence Act(TFAIA) שנועד לחזק את הבטיחות ברשת באמצעות קביעת מנגנוני פיקוח על פיתוחם של מערכות
AI Office of Governor Gavin Newsom, 2025)). ליתר דיוק, מטרת החוק, הראשונה מסוגה, היא להתמודד עם האפשרות שמערכות אלו יגרמו לנזק רחב-היקף או לפגיעה כלכלית חמורה, תרחיש המכונה במעגלים העוסקים ברגולציה על AI ״סיכון קטסטרופלי״ (catastrophic risk), או סכנה קיומית מבינה מלאכותית
(Iwry, 2025). החקיקה מכוונת לחברות הגדולות והמובילות בתחום, לרבות OpenAI, אנת’רופיק, וגוגל, שכולן מבוססות בקליפורניה ושהמודלים שלהן עשויים להביא לתוצאות קטסטרופליות במקרה של שימוש לרעה או כשל בשליטה על התנהגות המערכת לאחר פיתוחה. ניתן לראות בחוק ניסיון לבצע מעבר מהסתמכות על התחייבויות וולונטריות מצד חברות הטכנולוגיה אל קביעת מנגנוני אחריות ציבורית הניתנים לפיקוח ולאכיפה
(Alikhani & T. Kane, 2025).

ברמה הפדרלית, לפני כשנה נשיא ארצות הברית טראמפ חתם על ה-Take it Down Act, שנועד להחמיר את הענישה בגין הפצה מקוונת של תכנים אינטימיים ללא הסכמה (Nonconsensual Intimate Images) (Congressional Research Service, 2025). החוק קובע כי הפצה ביודעין, או איום בפרסום, של תכנים אינטימיים ללא הסכמה – לרבות דיפ־פייקס שנוצרו באמצעות AI – יהוו עבירה פדרלית. אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות יחויבו להסיר תוכן שכזה עד 48 שעות מרגע שהקורבן לעבירה ביקש זאת. הפלטפורמות יידרשו לנקוט צעדים להסרת עותקים נוספים של תוכן כאמור (Superville, 2025). נוסף על כך, החוק קובע כי אדם המפר את הוראות החוק הנוגעות לפרסום תכנים אינטימיים של בגירים צפוי לקנסות, לעונש מאסר של עד שנתיים, או לגם וגם. במקרה של פרסום תכנים הנוגעים לקטינים, הענישה חמורה יותר וכוללת עונש מאסר של עד שלוש שנים (Congressional Research Service, 2025).

עם זאת, בחלוף שנה מאז כניסת החוק לתוקף, עדיין לא ברור האם הוא השיג את יעדיו ומתעוררות שאלות רבות בנוגע לאכיפתו בפועל. נראה כי ההיצע והביקוש ל-NCII שנוצרו באמצעות AI רק גדלו מאז העברת החוק (Cuevas, 2026). בהתאם לזאת, נבחנת השאלה האם הטלת האחריות על הפלטפורמות עצמן תהיה יותר יעילה מהרתעה פלילית.

לצד הכלים המוכרים של ה-AI, פועלים אתרים ייעודיים המאפשרים למשתמשים להעלות תמונות ייחוס של אדם, לצד תיאור טקסטואלי של הסצנה שאותה הם מבקשים ליצור. תוך שניות ספורות בלבד, לעיתים בחינם, הכלים הללו מציגים את התוצאה .(Cuevas, 2026) על רקע זה גם יצירת סרטונים או תמונות פורנוגרפיים המבוססים על דמותו של אדם אמיתי הופכת לזולה, נגישה וקלה יותר.

בחודש אפריל האחרון ניתנה ההרשעה הפלילית הראשונה מאז כניסתו לתוקף של ה-Take it Down Act, לאחר שגבר ממדינת אוהיו הודה באשמה בגין שימוש ב-AI ליצירה ולהפצה של NCII U.S. Senate Committee) 2026,). בהמשך, תובעים פדרליים הגישו כתבי אישום נגד שני גברים שלפי החשד עשו שימוש ב-AI ליצירת סרטונים ותמונות עירום של סלבריטאיות (Offenhartz, 2026). לפי כתב האישום, השניים יצרו תכנים מיניים באמצעות AI שצברו מילוני צפיות ברשת. עוד עולה מכתב האישום כי אחד החשודים פרסם לפחות 240 אלבומים של תכנים פורנוגרפיים שנוצרו באמצעות AI שהציגו את דמויותיהן של פוליטיקאיות ומוזיקאיות. התביעה מבקשת להטיל על השניים עונש מאסר של עד שנתיים, ובהודעה שפרסם התובע הפדרלי נכתב כי השניים ״השפילו ופגעו בעשרות נשים״ (U.S. Attorney’s Office, Eastern District of New York, 2026).

יש להדגיש כי השניים הם בין הנאשמים היחידים שהועמדו לדין מכוח ה-Take it Down Act, ולכן השאלה האם החוק מלווה באכיפה אפקטיבית נותרה פתוחה.

 

האיחוד האירופי:

חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (ה-Artificial Intelligence Act), שנכנס לתוקף בשנת 2024, נועד להגן על זכויות יסוד, על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק מפני הסיכונים הנשקפים ממערכות AI. החוק קובע שורה של חובות והגבלות על מערכות AI, בהתאם לרמת הסיכון הפוטנציאלית שלהן (European Parliament, 2024). בין היתר, החוק קובע חובות שקיפות לפיהן תמונות, קטעי אודיו או סרטונים שנוצרו או עברו מניפולציה באמצעות AI יחויבו בסימון ברור המבהיר כי אינם אותנטיים. לפיכך, מפתחים ומפעילים של מערכות AI מחויבים לוודא כי משתמשים מודעים לכך שהם מקיימים אינטראקציה עם AI, לרבות במקרים של דיפ־פייקס וצ’אטבוטים
(EU Artificial Intelligence Act, 2024).

לצד התגובות המפרגנות, החוק ספג ביקורת מצד ארגונים בין־לאומיים מובילים המייצגים יוצרים, אמנים, מו״לים ומפיקים. לדבריהם, החוק לא מספק הגנה מספקת על זכויות הקניין הרוחני שלהם בעידן הבינה המלאכותית היוצרת (Vulser, 2025).

בתוך האיחוד האירופי, איטליה הפכה למדינה הראשונה שהעבירה חוק המשלים את ה-Artificial Intelligence Act (Giuffrida, 2025). לפי ממשלת איטליה, החוק נועד לקדם שימוש בטוח ושקוף ב-AI תוך שמירה על הפרטיות. על כן, הוא מסדיר את השימוש ב-AI וקובע עונש מאסר של עד חמש שנים בגין שימוש בטכנולוגיה ליצירת דיפ־פייקס הגורמים לנזק. נוסף על כך, ילדים מתחת לגיל 14 יידרשו לקבל את הסכמת הוריהם לצורך גישה למערכות AI.

 

אוסטרליה:

בחודש פברואר האחרון הועמד לדין לראשונה אדם באוסטרליה בחשד שהפר את הוראות חוק העונשין הפדרלי האוסרות על יצירה והפצה של פורנוגרפיית דיפ־פייקס ללא הסכמה (Schriever, 2026). האיסור נכנס לחוק במסגרת תיקון חקיקה שאושר בפרלמנט Criminal Code Amendment (Deepfake Sexual Material) Bill) 2024), ובחודש אפריל האחרון הנאשם הודה באשמה בשני אישומים של יצירה או עריכה של תוכן בעל אופי מיני ללא הסכמה (Blandis, 2026).

 

סיכום:

לסיכום, ההשפעה של הבינה המלאכותית מרחיקת לכת וקיים חוסר ודאות לגבי ההשלכות שלה בעתיד. קשה לעקוב אחר השפעותיה ולגבש הבנה של כיצד היא משפיעה ותשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. עם זאת, ברור כי כבר לא ניתן להתעלם מה-AI, ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שלה, והסכנות הנלוות לכך.

בעוד שמוקדם עדיין להעריך את מלוא ההשלכות שלה על הדמוקרטיה, על אמון הציבור בחדשות, ועל הליכי בחירות – הפוטנציאל להטעיה ולמניפולציה בהיקפים חסרי תקדים מחייב פיתוח מנגנוני הגנה חדשים. בהיעדר רגולציה, דיפ־פייקס בפרט עשויים להמשיך לערער את יכולתם של בוחרים להבחין בין אמת לזיוף ולפגוע בהליך הבחירות.

עידן ה-AI מחייב חקיקה שתביא ליותר שקיפות, סימון תוכן מבוסס AI בצורה בולטת לעין, וחקיקה נגד תוכן מבוסס AI שעשוי לפגוע בפרטיות. כל זאת, כתנאי מחייב למרחב דיגיטלי המכיל מידע מהימן ולדמוקרטיה שהציבור יכול לתת בה אמון. על אף שטרם נקבע תאריך לבחירות, הקמפיינים כבר החלו ברשתות החברתיות, וכפי שראינו מדוגמאות ממדינות שונות מסביב לעולם וגם בישראל, הסכנה של תכנים מבוססי AI אינה נחלת העתיד אלא מציאות קיימת. הבחירות הקרובות יהיו הבחירות הראשונות בישראל בעידן הפוסט־מציאות. במובן זה, השאלה אינה אם הטכנולוגיה תשפיע על השיח הציבורי, אלא האם ישראל ומדינות דמוקרטיות אחרות יצליחו להתאים את עצמן בזמן למציאות החדשה שהיא יוצרת.

מאחר שהסכנות של הבינה המלאכותית יהיו גם נחלת היום שאחרי הבחירות, ללא שום קשר לתוצאותיה, הרי שעל כל ממשלה אשר תקום תוטל האחריות להגן על הדמוקרטיה ועל האזרחים מפני סכנותיה. ללא שיח ציבורי המבוסס על מציאות משותפת, אמון במוסדות ובמידע, ויכולתם של אזרחים לקבל החלטות מושכלות על בסיס עובדות, בלתי אפשרי לקיים דמוקרטיה.

[1]  :ר’ למשל Flora Garamvolgyi & Ashifa Kassam, “Hungary’s Viktor Orbán Seeking to Drum Up Votes by Doing Down Ukraine”, The Guardian (Feb. 27, 2026), https://www.theguardian.com/world/2026/feb/27/hungarys-viktor-orban-seeking-to-drum-up-votes-by-doing-down-ukraine.

[2]  ר’ למשל: רועי שושן, “הפייק הזה של הליכוד הוא יריקה בפרצוף של בוחריו”, העין השביעית (26.1.2026), https://www.the7eye.org.il/575127

[3]  פייק ריפורטר (FakeReporter), פוסט ברשת X ,23.1.2026, https://x.com/FakeReporter/status/2014733370320724022

[4] אביגדור ליברמן, “יום אהבה שמח! נוצר ב-AI”, פוסט בפייסבוק, 14.2.2026, https://www.facebook.com/AvigdorLiberman/posts/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%91-ai/1447675573395622/

[5] ר’ משל: Stuart A. Thompson & Tiffany Hsu, “Netanyahu Posts ‘Proof of Life’ Video as A.I. Sows Doubts About What’s Real,” The New York Times (March 17, 2026), https://www.nytimes.com/2026/03/17/technology/netanyahu-ai-video-iran-israel.html

סיכום הסדרים רגולטוריים

מדינה / אזור מסגרת רגולטורית תחום הסדרה אמצעים מרכזיים
ארצות הברית Take it Down Act תכנים אינטימיים ללא הסכמה איסור פלילי; חובת הסרת תוכן מפלטפורמות; עשרות חוקים מדינתיים העוסקים בדיפ־פייקס
קליפורניה (ארה״ב) AB 621 וה־TFAIA דיפ־פייקס מיניים; בקרה על סיכון קטסטרופלי של מערכות AI מתקדמות הגשת תביעות בגין דיפ־פייקס מיניים; שקיפות, בטיחות ואחריותיות בפיתוח מודלי AI מתקדמים
האיחוד האירופי EU AI Act שקיפות תוך שימוש מבוקר במערכות AI חובת סימון של תוכן מבוסס AI; חובת גילוי נאות המוטלת על מפתחים
איטליה חקיקה משלימה ל־EU AI Act דיפ־פייקס איסור פלילי והגנות על קטינים
אוסטרליה תיקון לחוק העונשין הפדרלי דיפ־פייקס מיניים / פורנוגרפיית דיפ־פייקס איסור פלילי על יצירה והפצה ללא הסכמה

הסדרים נוספים שלא מופיעים בגוף הטקסט

מדינה / אזור מסגרת רגולטורית תחום הסדרה אמצעים מרכזיים
בריטניה תיקון ל־Data (Use and Access) Act 2025 דיפ־פייקס מיניים איסור פלילי על יצירה ללא הסכמה.
הונגריה הדין האזרחי והפלילי לשון הרע באמצעות דיפ־פייקס הגנות משפטיות מפני דיפ־פייקס המהווים לשון הרע. אולם טרם התגבשה פסיקה.
קונטיקט (ארה״ב) Senate Bill 5 פיקוח על סיכון קטסטרופלי של מערכות AI מתקדמות הגנות לעובדים המתריעים על סיכונים קטסטרופליים הנובעים מהמודלים; מחייב מפתחים גדולים להקים מנגנון פנימי לדיווח אנונימי על סיכונים מסוג זה.
ניו יורק (ארה״ב) S1042A דיפ־פייקס מיניים איסור פלילי על הפצה ללא הסכמה; לקורבנות הזכות להגיש תביעה נגד המפרים.
מרילנד (ארה״ב) SB0360 פורנוגרפיית נקם / דיפ־פייקס מיניים מרחיב את עבירת פורנוגרפיית הנקם כך שתחול גם על תמונות סינתטיות. לקורבנות הזכות להגיש תביעה אזרחית.

רשימת מקורות באנגלית

  1. Foehringer Merchant, E. (2026, January 8). Empowering users to discern fact from fiction in the age of AI. Stanford Report. https://news.stanford.edu/stories/2026/01/ai-digital-literacy-interventions-misinformation-scams-research
  2. Bharadia, P. (2025, August 11). Cat soap operas and babies trapped in space: The ‘AI slop’ taking over YouTube. The Guardian. https://www.theguardian.com/technology/2025/aug/11/cat-soap-operas-and-babies-trapped-in-space-the-ai-slop-taking-over-youtube
  3. Newman, N. (2026). Journalism, media, and technology trends and predictions 2026. Reuters Institute for the Study of Journalism. https://reutersinstitute.politics.ox.ac.uk/journalism-media-and-technology-trends-and-predictions-2026
  4. Stanford Institute for Human-Centered Artificial Intelligence. (2026). Artificial intelligence index report 2026. Stanford University. https://hai.stanford.edu/assets/files/ai_index_report_2026.pdf
  5. Public Citizen. (2026, June 1). Tracker: State legislation on intimate deepfakes. https://www.citizen.org/article/tracker-intimate-deepfakes-state-legislation/
  6. Nordstrom, L. (2025, December 17). Fake video claiming ‘coup in France’ goes viral – not even Macron could immediately get it removed. France 24. https://www.france24.com/en/france/20251217-fake-video-claiming-coup-in-france-goes-viral-–-not-even-macron-could-immediately-get-it-removed
  7. Haeck, P., & Hartog, E. (2025, October 31). The week that AI deepfakes hit Europe’s elections. POLITICO Europe. https://www.politico.eu/article/elections-europe-ai-deepfakes-social-media/
  8. Tosh, K., Massam, S., & Cheshire, T. (2025, February 21). German election: From AI influencers to Russian disinformation, the far right is getting a leg up online. Sky News. https://news.sky.com/story/german-election-from-ai-influencers-to-russian-disinformation-the-far-right-is-getting-a-leg-up-online-13313167
  9. Euronews. (2025, September 23). Inside Russia’s AI-driven disinformation machine shaping Moldova’s election. Euronews. https://www.euronews.com/next/2025/09/23/inside-russias-ai-driven-disinformation-machine-shaping-moldovas-election
  10. Garamvolgyi, F., & Kassam, A. (2026, February 27). Hungary’s Viktor Orbán seeking to drum up votes by doing down Ukraine. The Guardian. https://www.theguardian.com/world/2026/feb/27/hungarys-viktor-orban-seeking-to-drum-up-votes-by-doing-down-ukraine
  11. Applebaum, A. (2026, March 27). The First Post-Reality Political Campaign. The Atlantic. https://www.theatlantic.com/ideas/2026/03/hungary-first-post-reality-political-campaign/686565
  12. Isaac, M., & Schleifer, T. (2025, January 7). Meta says it will end its fact-checking program on social media posts. The New York Times. https://www.nytimes.com/live/2025/01/07/business/meta-fact-checking
  13. Stanford Institute for Human-Centered Artificial Intelligence. (2025). Artificial intelligence index report 2025. Stanford University. https://hai.stanford.edu/assets/files/hai_ai_index_report_2025.pdf
  14. Gutierrez, H. (2025, October 14). California’s AB 621 strengthens legal actions against creators of pornographic deepfakes. KRCR News Channel 7. https://krcrtv.com/news/local/californias-ab-621-strengthens-legal-actions-against-creators-of-pornographic-deepfakes
  15. Assembly Bill No. 621, 2025–2026 Reg. Sess. (Cal. 2025). https://leginfo.legislature.ca.gov/faces/billTextClient.xhtml?bill_id=202520260AB621
  16. Office of Governor Gavin Newsom. (2025, September 29). Governor Newsom signs SB 53, advancing California’s world-leading artificial intelligence industry. State of California. https://www.gov.ca.gov/2025/09/29/governor-newsom-signs-sb-53-advancing-californias-world-leading-artificial-intelligence-industry/
  17. Iwry, J. (2025, November 14). SB 53: What California’s new AI safety law means for developers. Wharton Accountable AI Lab, University of Pennsylvania. https://ai-analytics.wharton.upenn.edu/wharton-accountable-ai-lab/sb-53-what-californias-new-ai-safety-law-means-for-developers/
  18. Alikhani, M., & Kane, A. T. (2025, December 23). What is California’s AI safety law? Brookings Institution. https://www.brookings.edu/articles/what-is-californias-ai-safety-law/
  19. Killion, V. L. (2025, May 20). The TAKE IT DOWN Act: A federal law prohibiting the nonconsensual publication of intimate images (CRS Legal Sidebar No. LSB11314). Congressional Research Service. https://www.congress.gov/crs-product/LSB11314
  20. Superville, D. (2025, May 19). WATCH: Trump signs Take It Down Act, bill combating nonconsensual deepfakes and revenge porn. PBS NewsHour. https://www.pbs.org/newshour/politics/watch-live-trump-signs-take-it-down-act-bill-combating-nonconsensual-deepfakes-and-revenge-porn
  21. Cuevas, A. (2026, May 13). It’s too soon to tell if the TAKE IT DOWN Act is working. Tech Policy Press. https://www.techpolicy.press/its-too-soon-to-tell-if-the-take-it-down-act-is-working/
  22. U.S. Senate Committee on Commerce, Science, and Transportation. (2026, April 9). Cruz, Klobuchar TAKE IT DOWN Act leads to conviction in case targeting AI-generated deepfakes. https://www.commerce.senate.gov/press/rep/release/cruz-klobuchar-take-it-down-act-leads-to-conviction-in-case-targeting-ai-generated-deepfakes/
  23. Offenhartz, J. (2026, May 21). Two men charged with creating AI-generated porn under new law targeting ‘deepfakes’. Associated Press. https://apnews.com/article/deepfake-ai-take-it-down-2e0c0ab83fe967d1db1f45af90a03fc2
  24. U.S. Attorney’s Office, Eastern District of New York. (2026, May 20). Two individuals arrested for publishing AI deepfake pornography in violation of TAKE IT DOWN Act. U.S. Department of Justice. https://www.justice.gov/usao-edny/pr/two-individuals-arrested-publishing-ai-deepfake-pornography-violation-take-it-down-act
  25. European Parliament. (2024, March 13). Artificial Intelligence Act: MEPs adopt landmark law. https://www.europarl.europa.eu/news/en/press-room/20240308IPR19015/artificial-intelligence-act-meps-adopt-landmark-law
  26. EU Artificial Intelligence Act. (2024, February 27). High-level summary of the AI Act. https://artificialintelligenceact.eu/high-level-summary/
  27. Vulser, N. (2025, August 2). AI Act: 38 global creators’ organizations condemn ‘betrayal’ of Europe’s stated goals. Le Monde. https://www.lemonde.fr/en/economy/article/2025/08/02/ai-act-38-global-creators-organizations-condemn-betrayal-of-europe-s-stated-goals_6744006_19.html
  28. Giuffrida, A. (2025, September 18). Italy first in EU to pass comprehensive law regulating use of AI. The Guardian. https://www.theguardian.com/world/2025/sep/18/italy-first-in-eu-to-pass-comprehensive-law-regulating-ai
  29. Schriever, J. (2026, February 27). Deepfakes back in the headlines after a federal law was used for the first time. ABC News (Australia). https://www.abc.net.au/news/2026-02-27/rise-in-sexualised-deepfakes-new-laws-explainer/106390940
  30. Criminal Code Amendment (Deepfake Sexual Material) Bill 2024 (Cth). https://parlinfo.aph.gov.au/parlInfo/download/legislation/bills/r7205_aspassed/toc_pdf/24071b01.pdf;fileType=application%2Fpdf#search=%22legislation/bills/r7205_aspassed/0000%22
  31. Blandis, E. (2026, April 15). Landmark plea as teen admits creating or altering sexually explicit deepfakes. ABC News (Australia). https://www.abc.net.au/news/2026-04-15/sa-teen-pleads-guilty-over-deepfake-images/106567132
  32. Chesney, Bobby, & Citron, Danielle. (2019). Deep fakes: looming challenge for privacy, democracy, and national security. California Law Review, 107(6), 1753-1820.
  33. Thompson, S. A., & Hsu, T. (2026, March 17). Netanyahu posts ‘proof of life’ video as A.I. sows doubts about what’s real. The New York Times. https://www.nytimes.com/2026/03/17/technology/netanyahu-ai-video-iran-israel.html

רשימת מקורות בעברית

1. שושן, ר’. (26 בינואר, 2026). הפייק הזה של הליכוד הוא יריקה בפרצוף של בוחריו. העין השביעית. https://www.the7eye.org.il/575127
2. פייק ריפורטר | .FakeReporter (21 בינואר, 2026). אזהרת פייק: התמונה הזו, שהפיץ חשבון ה-X הרשמי של הליכוד ליותר מ-100 אלף עוקביו, היא מזויפת. פוסט ברשת X. https://x.com/FakeReporter/status/2014733370320724022?s=20
3. Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן. (14 בפברואר, 2026). יום האהבה שמח. פוסט בפייסבוק. https://www.facebook.com/share/p/1HGC9W84mW/