בשנים האחרונים אנו עדים לנזקים והסכנות שהכניסו הרשתות החברתיות לחיינו. מפגיעה בשיח הציבורי, דרך קיטוב חברתי והקצנה פוליטית, ערעור בהליך הבחירות, ועד פגיעה בבריאות הנפש. דו״ח האושר העולמי שפורסם לאחרונה מצביע על קשר בין שימוש כבד ברשתות חברתיות לבין ירידה ברווחה הנפשית בקרב צעירים, וביתר שאת בקרב נערות. מאחורי הנזקים האלה עומדים אלגוריתמים של ענקיות טכנולוגיה המתעדפים שימוש ממכר על פני רווחת המשתמשים. ענקיות טכנולוגיה יצרו אלגוריתמים המעודדים משתמשים לבלות כמה שיותר זמן מול המסכים, תוך חשיפה לתכנים קיצוניים, אלימים, מיזוגים, לתיאוריות קונספירציה, דיסאינפורמציה, והרשימה עוד ארוכה. מחקר שהוזמן על ידי ממשלת אוסטרליה (וכן, זהו בהחלט רמז לבאות) ב-2025 מצא כי שבעה מתוך עשרה קטינים בגילאי 10 עד 15 נחשפו ברשתות לתכנים מזיקים, לרבות תכנים התורמים להפרעות אכילה ואף מעלים את אחוזי ההתאבדויות. צבר הראיות ההולך ומצטבר הוביל מדינות רבות לפעול למען הגנה על ביטחונם ובריאותם של קטינים במדינתם.
בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, מדינות ברחבי העולם מקדמות מהלכים רגולטורים תקדימיים במטרה להגביל את השימוש ברשתות החברתיות. בדצמבר האחרון אוסטרליה הפכה למדינה הראשונה בעולם לאסור על קטינים מתחת לגיל 16 להשתמש ברשתות חברתיות וחסמה את הגישה שלהם לעשר פלטפורמות ובהן אינסטגרם, פייסבוק ות’רדס של מטא, יוטיוב של אלפאבית, X, טיקטוק וסנאפצ’ט. וואטסאפ לא כלולה בהסדר. החובה לחסום את הגישה לקטינים מתחת לגיל 16 חלה על הפלטפורמות עצמן. החשבונות הקיימים שלהם הושבתו ולפי החוק הם אינם יכולים לפתוח חשבונות חדשים. כמו כן, החוק – Online Safety Amendment (Social Media Minimum Age) Bill 2024 – לא מטיל סנקציות על צעירים או על בני משפחותיהם, אלא מטיל את האחריות על הרשתות עצמן. בניגוד למצב שבו המשתמש מצהיר בעצמו על גילו, או להסתכמות על אישור הורי, הממשלה האוסטרלית קבעה כי על החברות לנקוט ״צעדים סבירים״ כדי למנוע מקטינים גישה לפלטפורמות שלהן, וכי עליהן להציב בפני המשתמשים מספר טכנולוגיות לאימות גיל, למשל באמצעות תעודה מזהה. חברות שלא יעמדו בדרישות עשויות לספוג קנסות של עד כ-50 מילון דולר אוסטרלי (כ34 מיליון דולר אמריקאי).
יש לציין כי לפני כניסת החוק לתוקף, נרשמה עלייה במספר האוסטרלים שהורידו רשתות פרטיות וירטואליות – או VPN, טכנולוגיה המאפשרת למשתמשים להסתיר את מיקומם ולהציג את עצמם כמי שנמצאים במדינה אחרת, ובכך לעקוף את החוק האוסטרלי. כיון שהחוק נכנס לתוקף לא מכבר על מנת להבין את תמונת המצב המלאה – מי מהקטינים עוקף את המגבלות דרך VPN, מי הפסיק להשתמש ברשתות החברתיות כלל, ומה ההשפעה של שינויים אלה – יידרשו עוד נתונים וזמן. עם זאת, פרופ’ ג’ונתן היידט מבית הספר למנהל עסקים של אוניבסיטת ניו יורק וקול בולט בנושא הגבלות על רשתות חברתיות, אמר לאחרונה בפודקאסט The New Yorker Radio Hour כי אף שחלק מהצעירים אכן עוקפים את ההגבלות באמצעות VPN, נראה שהשימוש בכלי הזה דעך. לדבריו, הסיבה פשוטה: “צעירים רוצים להיכנס לאפליקציות עשרות פעמים ביום, וכאשר נדרש להפעיל VPN בכל פעם, גם חיכוך קטן יוצר קושי ממשי״. היידט, שהתפרסם גם בזכות ספרו ״דור בחרדה״, שבו טען כי השימוש הנרחב בסמארטפונים חולל משבר בבריאות הנפש בקרב צעירים, סיכם כי את ״ההשפעה המלאה כנראה לא נדע באמת אלא בעוד 10 או 20 שנה״.
מאחר ומדובר בחוק תקדימי, מדינות אחרות מסביב לעולם עוקבות מקרוב. בבריטניה הממשלה שוקלת להטיל כבר השנה הגבלה דומה לזו שבאוסטרליה ואף להחמיר את הכללים החלים על צ’אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית. גם שם נשקלת הגבלה על שימוש של קטינים מתחת לגיל 16. לאחרונה הממשלה החלה בהליך היוועצות ציבורי בנושא שייסגר בחודש מאי הקרוב.
גם בדנמרק נרשמת התקדמות. בנובמבר האחרון הודיעה הממשלה כי הגיעה להסכמה על יישום איסור על חלק מהרשתות חברתיות לקטינים מחתת לגיל 15. יחד עם זאת, הורים יוכלו לאפשר גישה לפלטפורמות מסוימות לילדיהם החל מגיל 13. רוב המפלגות בפרלמנט הודיעו כי יתמכו במהלך שלפי משרד הדיגיטל הדני נועד ״להגן על ילדים ובני נוער בעולם הדיגיטלי״. עם זאת, בשלב זה עדיין לא ברור אילו פלטפורמות ייכללו בהסדר ומה יהיו מנגנוני האכיפה שייקבעו בחוק. כך או כך, דנמרק מסתמנת כאחת המדינה המובילות באירופה בדרך בקידום הגבלות מסוג זה.
ועם כבר באירופה עסקינן, הרי שבצרפת האסיפה הלאומית (הבית התחתון של הפרלמנט) אישרה בינואר הצעת חוק האוסרת על קטינים מתחת לגיל 15 להשתמש ברשתות החברתיות, על רקע חששות גוברים מפני בריונות ברשת ופגיעה בבריאות הנפש. כדי שהצעת החוק תהפוך לחוק, עליה לעבור גם בסנאט (הבית העליון בפרלמנט) ולאחר מכן לעמוד להצבעה סופית נוספת בבית התחתון. בגרמניה קטינים בגילאי 13 עד 16 נדרשים לקבל את הסכמת הוריהם להשתמש ברשתות החברתיות, וביוון מדווח כי המדינה קרובה להכרזה על איסור שימוש מתחת לגיל 15. בנורבגיה הממשלה החלה לגבש חקיקה שתאסור על שימוש מתחת לגיל 15 גם כן. במקביל, הפרלמנט האירופי הגיע להסכם על החלטה שאינה מחייבת מבחינה משפטית, הקוראת לקבוע גיל מינמילי של 16 לשימוש ברשתות החברתיות.
בארצות הברית התמונה מורכבת יותר. כמה מדינות העבירו חוקים המחייבים הסמכה הורית כתנאי לגישת קטינים לרשתות החברתיות, אולם חוקים אלה נתקלו בקשיים משפטיים בבתי משפט בטענה לפגיעה בזכות החוקתית לחופש הביטוי. במקביל, העיניים של רבים נשואות ללוס אנג’לס, שם מתנהל משפט תקדימי נגד מטא ויוטיוב. צעירה בת 20, התובעת המרכזית בתיק, העידה כי החלה להשתמש ברשתות חברתיות כבר בגיל שש ופיתחה תלום ביישומים באופן שתרם לשנים של דיכאון, הפרעת גוף דיסמורפית, ומחשבות אובדניות. תוצאות ההליך עשויות להשפיע על אלפי תביעות דומות נגד ענקיות הטכנולוגיה. עורך דינה של הצעירה הצביע על מסמכים פנימיים של מטא ויוטיוב, שלדבריו מעידים כי בתוך החברות עצמן הייתה הבנה ברורה בדבר אופיין הממכר של הפלטפורמות. חבר המושבעים נדרש להכריע עם רשלנותן של מטא ויוטיוב הייתה ״גורם מהותי״ לנזק שנגרם לצעירה, גם אם לא הגורם היחיד. ככל שייקבע שאחת מן החברות, או שתיהן, חבות בנזקיה, יידרש חבר המושבעים לקבוע גם את שיעור הפיצויים. בהקשר זה ביקש מהם עורך דינה לשאול את עצמם שאלה אחת: “מה שוויה של ילדות שאבדה?״
לסיכום, נראה שיותר ויותר מדינות אינן מוכנות עוד להותיר את הילדים לבדם מול ענקיות הטכנולוגיה. ההסדר האוסטרלי, כך נראה, מאיץ תהליכים ברחבי העולם, ובצד יוזמות בבריטניה, בדנמרק, בצרפת ובנורבגיה מתגבשת תפיסה שנדרשת התערבות רגולטורית כדי להתמודד עם כוחן של הפלטפורמות ועם הנזקים שהן מסוות לכולנו. המגמה בעולם כבר ברורה: הדיון כבר אינו האם להסדיר את הרשתות החברתיות, אלא כיצד נכון לעשות זאת.
אלון און הוא עורך ועוזר מחקר במכון ברנדייס, העוסק בהגבלות על רשתות חברתיות ברחבי העולם ועל השפעתן של טכנולוגיות חדשות על מוסדות דמוקרטיים