בעוד כעשרה חודשים יתקיימו בחירות בישראל, לאחר ארבע שנים עמוסות באירועים דרמטיים וחסרי תקדים שידעה המדינה מבחינה פוליטית, ביטחונית וחברתית. תקופה רגישה זו מהווה הזדמנות פז למדינות עוינות ולגורמים זרים להתערב בתהליכים דמוקרטיים בישראל, באמצעות מבצעי השפעה ברשתות חברתיות. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ישראל ניצבת בפני גל חסר תקדים של התערבות זרה. רשתות השפעה, בעיקר מאיראן ומרוסיה, פועלות מסביב לשעון כדי להעמיק את הקיטוב, לזרוע ייאוש ציבורי ולערער את אמון הציבור במוסדות המדינה. כעת, הם עלולים לנסות גם להשפיע באופן ישיר על תוצאות הבחירות. ישראל לא לבד במערכה הזו. ניתן ללמוד הרבה על שיטות הפעולה של מצבעי השפעה זרים דרך התהליכים המתרחשים במערכות בחירות מסביב לעולם בשנים האחרונות, בבלוג זה נבחן שלושה אירועים מבחירות שהתקיימו במדינות במזרח אירופה ב- 2023-2025.
בעבר, כדי לערער יציבות של מדינה עוינת היה צורך במבצע צבאי גדול ויקר. בשנים האחרונות, נדרשים משאבים מצומצמים מאוד בהשוואה: כמה אלפי חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, כסף, כמה מהנדסים ואלגוריתם ברשתות חברתיות המטרגט (מלשון target) את האדם הנכון ברגע הנכון.
מבצעי השפעה זרה (FIMI – Foreign Information Manipulation and Interference) מהווים את אחת הסכנות הגדולות למשטרים דמוקרטים ולהגנה על טוהר בחירות ברחבי העולם. בנוסף, בשונה ממבצע צבאי אשר ניתן לשייך למדינה מסוימת, בפעילות FIMI פעמים רבות קשה מאוד לאתר את המדינה שעומדת מאחורי הפעולה, בגלל השימוש הנרחב בישויות פרוקסי (proxy).
כפי שיוסבר בבלוג זה, רוסיה היא אחת המדינות המובילות בעולם המשתמשות במבצעי FIMI על מנת להשפיע על דעת הקהל ועל תהליכים דמוקרטים במדינות אסטרטגיות מבחינתה. בדו”ח האיחוד האירופי משנת 2025 בנושא FIMI, איום זה הוגדר כסכנה אסטרטגית ראשונה במעלה על האיחוד האירופי ועל העולם החופשי כולו. מזרח אירופה הפכה בשנים האחרונות לחזית FIMI מרכזית. מערכות בחירות בגאורגיה, רומניה ומולדובה, בנוסף למדינות אחרות, הפכו לזירות קרב ברשתות החברתיות, בעיקר בעקבות ניסיונות רוסיים להשפיע על דעת הקהל ועל התוצאות בקלפי.
היסטוריה: מברית המוצעות לשנת 2026
התהליכים הנוכחיים המתרחשים במזרח אירופה אינם המצאה של עידן האינטרנט, אלא “שכלול דיגיטלי” של תורה צבאית ואסטרטגית עמוקה יותר, שהחלה בתקופת המלחמה הקרה.
גופי מודיעין ובטחון בברית-המועצות יצרו בתקופת המלחמה הקרה תוכנית בשם Active Measures (aktivnye meropriyatiya). התוכנית כוונה לשימוש בהשפעה פסיכולוגית, זריעת כאוס והפצת מידע כוזב, ככלי אלטרנטיבי ונוסף להחליש את מדינות המערב, והיא שימשה בהצלחה כדי לפגוע בתמיכה הציבורית בממשל האמריקאי ובחלק ממדינות אירופה.
חלפו כמה עשורים, ברית-המועצות נפלה והטכנולוגיה השתנתה לבלי היכר, אך האסטרטגיה המקורית נותרה בעינה. בשנת 2013, הרמטכ”ל הרוסי ואלרי גרסימוב כתב מאמר שבו קבע כי:[1] “חוקי המלחמה השתנו. תפקידם של אמצעים לא צבאיים להשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות גדל, ובמקרים רבים הם עלו ביעילותם על כוחם של כלי הנשק“.
ההתערבות המאסיבית של רוסיה בקרב פסיכולוגי בזירת הרשתות החברתיות, כפי שיוסבר בפסקאות הבאות, היא עדות לכך שהאסטרטגיה הצבאית של רוסיה בהחלט מקדמת את התפיסה הזו בפועל, ומזרח אירופה היא שדה ניסוי מרכזי לבחינת האסטרטגיה הזו.
גאורגיה:
בשנת 2023, ניסתה מפלגת השלטון הגאורגית הפרו-רוסית לקדם חוק בשם הForeign Agents Bill, אשר יאפשר למדינה לגזור עונשים פליליים וסנקציות כלכליות על ארגוני חברה אזרחית וגופי תקשורת בקלות, צעד אשר יגביל מאוד את כוחם ואת חופש הביטוי במדינה. קידום החוק עורר התנגדות עזה בקרב האופוזיציה ומתנגדי השלטון הפרו-מערביים. בתקופה זו, זיהתה חברת Meta רשת ענקית הכוללת מאות חשבונות פייסבוק מזויפים המזוהים עם מפלגת השלטון, אשר פעלו באופן מסונכרן כדי לעודד תמיכה בחוק ולתקוף מתנגדים, בטענה שהם פועלים מטעם המערב ומנסים לגרור את גאורגיה למלחמה ברוסיה. רשת זו זוהתה כמבצע השפעה רוסי. בנוסף, ערוצי טלגרם רבים עם חשיפה גבוהה בגאורגיה שויכו בעקיפין למודיעין הרוסי. שני המבצעים הללו, בפייסבוק ובטלגרם, הפיצו מסרים נגד ארה”ב ומערב אירופה, בטענה שהם מנסים להשתלט על המדינה באמצעות מהפך שלטוני דרך ארגוני חברה אזרחית. החוק עבר לבסוף בשנת 2024 וגרם לירידה דרסטית במדד הדמוקרטיה במדינה.
הקיטוב בגאורגיה בין אג’נדה שמרנית פרו-רוסית, המיוצגת על ידי מפלגת השלטון, לבין אופוזיציה פרו-מערבית הדוחפת להצטרפות לאיחוד האירופי ולארגון נאט”ו, אטרקטיבי מאוד לביצוע מבצעי FIMI על ידי רוסיה לקידום האג’נדות שלה במדינה.
רומניה:
בבחירות ברומניה בשנת 2024 התרחשה דרמת ענק, כאשר בית המשפט העליון ביטל את תוצאת הבחירות, וקבע כי ניצחון מועמד הימין הפרו-רוסי, ג’ורג’סקו, נקשר באופן ישיר לקמפיין השפעה רוסי נרחב ברשת הטיקטוק, אשר שיבש לחלוטין את טוהר הבחירות במדינה. ג’ורג’סקו הצליח לנצח בבחירות לנשיאות למרות שבסקרים מוקדמים חזו לו תמיכה של 5% בלבד.
מחקרים שחקרו את מבצע ההשפעה הזה איתרו רשת של 25,000 חשבונות טיקטוק ו5000 חשבונות טלגרם מזויפים, אשר פעלו באופן מסונכרן, פרסמו תכנים בעד ג’ורג’סקו בתדירות גבוהה מאוד, והגיעו לחשיפה של מליוני אנשים ברומניה. הפעילות המואצת החלה כשבועיים בלבד לפני מועד הבחירות, והיא כוונה באופן ממוקד מאוד לבוחרים צעירים, הצורכים את עיקר החדשות שלהם דרך הרשתות החברתיות בכלל, ודרך טיקטוק וטלגרם בפרט.
הפרוייקט מומן על ידי שירותי הביון של רוסיה, אשר הועברו לחברות פרסום ולמשפיעני רשת רומניים כחלק מהמבצע, באופן לא חוקי. דוגמא זו ממחישה את היכולת של מבצעי FIMI להשפיע באופן ישיר על בחירות של מועמד לנשיאות. דוגמא זו מהווה “תמרור אזהרה” לעולם כולו בנוגע ליכולתם של קמפיינים דיגיטלים לערער תהליכים דמוקרטיים ולהפוך תוצאות בחירות. העובדה שמבצע זה התרחש ברומניה, החברה באיחוד האירופי, מדאיגה אף יותר, ודחפה את גורמי האכיפה באיחוד האירופי ליישם חקיקה חדשה (חוק הDigital Services Act) המאסדרת רשתות חברתיות, ולפתוח בחקירה נגד רשת טיקטוק.
מולדובה:
מולדובה הפכה לאחד ממוקדי המאבק המרכזיים בין השפעה רוסית לשאיפות מערביות, בעקבות מיקומה האסטרטגי בגבול אוקראינה, ותהליך ההצטרפות המואץ שלה לאיחוד האירופי (אשר טרם הושלם). מאז שנת 2024, רוסיה השקיעה מעל 200 מליון דולר בקמפיין השפעה אגרסיבי שנועד לערער את היציבות במדינה, למנוע את התקרבותה למערב ואת הצטרפותה לאיחוד האירופי. הקמפיין המתוחכם שילב בין שיטות דיגיטליות מתקדמות, הכוללים מבצעי FIMI ברשתות החברתיות, יחד עם שיטות מסורתיות של הטיית בחירות באמצעות שוחד בוחרים וזיופים בקלפיות. הקמפיין מומן באמצעות האוליגרך הפרו-רוסי אילן שור (ממוצא מולדובי-ישראלי), אשר צבר כוח והשפעה רבים במדינה, כיהן בעבר כפוליטיקאי במולדובה, ונמלט לרוסיה לאחר חשיפת הקמפיין. הקמפיין הדיגיטלי כלל הצפת רשת הטיקטוק המקומית בבוטים נגד הנשיאה ומפלגת PAS הפרו-מערבית, הפצת מסמכים מזויפים ומידע כוזב בערוצי טלגרם ורשת X, שימוש בסרטוני AI מזויפים, ומימון משפיעני רשת ביוטיוב לצורך קידום מסרים נגד מפלגת השלטון. יודגש כי על אף הגודל והתחכום של הקמפיין הרוסי, הנשיאה סנדו ומפלגת PAS זכו בסבבי הבחירות ב2024 וב2025.
סיכום:
דוגמאות אלו ממזרח אירופה, ועוד מבצעי FIMI רבים שבוצעו ברחבי העולם בשנים האחרונות, צריכות להוות תמרור אזהרה משמעותי בשנת הבחירות הזו בישראל. ללא מסגרת אסדרה רב תחומית (משפטית, טכנולוגית, בטחונית ואזרחית) לצמצום מבצעי השפעה זרה ברשתות, ההשלכות הישירות על הבחירות עלולות להיות חמורות ביותר.
האירועים הללו ממערכות בחירות במזרח אירופה, לצד שורת מקרים נוספים מרחבי העולם, ממחישים כי מבצעי השפעה זרה הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי. גם בישראל, לקראת בחירות 2026, סביר להניח שנראה ניסיונות דומים לנצל קיטוב חברתי, שחיקה באמון הציבור ופלטפורמות מקוונות כדי להשפיע על השיח הציבורי ועל תהליכי קבלת ההחלטות של הבוחרים. כל עוד מדינת ישראל אינה פועלת במסגרת חקיקתית ומוסדית המותאמת לאיומים בני זמננו, היא תמשיך להיות חשופה לפעולות השפעה מצד מדינות עוינות. במציאות זו, מוטלת על ועדת הבחירות המרכזית ועל מערכת הביטחון אחריות גוברת להיערך מבעוד מועד לנוף הסיכונים של שנת 2026, לפתח יכולות זיהוי ומענה מתקדמות, ולפעול להגנה על טוהר הבחירות ועל חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.
תמר הכהן היא חוקרת במכון ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה.
[1] The very “rules of war” have changed. The role of nonmilitary means of achieving political and strategic goals has grown, and, in many cases, they have exceeded the power of force of weapons in their effectiveness… The focus of applied methods of conflict has altered in the direction of the broad use of political, economic, informational, humanitarian, and other nonmilitary measures—applied in coordination with the protest potential of the population“https://www.armyupress.army.mil/portals/7/military-review/archives/english/militaryreview_20160228_art008.pdf