חקיקה חדשה בקליפורניה מטלטלת את ענקיות הרשתות החברתיות
עו״ד יהודית פינטוב
בחודשים האחרונים מתנהל בקליפורניה מאבק משפטי שמעורר גלים בקרב ענקיות הטכנולוגיה שמחזיקות ברשתות חברתיות. במרכזו עומדת שאלה שמטלטלת את גוגל, מטא וטיקטוק – האם האלגוריתמים שמדרגים ומסדרים עבורנו את הפיד נחשבים כ”דיבור מוגן” לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית שמגן על חופש הביטוי? או שאפשר להסדיר את כוחם באמצעות רגולציה? קליפורניה אומרת – לא, לאלגוריתם אין חופש ביטוי. ולראשונה, שופטים מתחילים להסכים איתה.
הכול התחיל עם חוק חדש שנועד להגן על קטינים ברשתות החברתיות- Protecting Our Kids from Social Media Addiction Act . החוק לא אוסר על ילדים להשתמש ברשתות, אלא מנסה לנטרל את המנוע שמחזיק אותם צמודים למסך: הפיד המותאם אישית. לפי החוק, קטינים לא יוכלו לקבל פיד שמותאם להם אישית לפי המידע שהרשת החברתית אספה עליהם עד היום (גיל, מיקום, קשרים חברתיים, למה הם עשו לייק, למה הם הגיבו ועוד) מבלי לקבל לכך אישור מהוריהם.
ענקיות הטכנולוגיה מיהרו להגיש עתירה כנגד החוק ולטעון שהאלגוריתם הוא ”ביטוי יצירתי” ולפיכך- מוגן מפני התערבות. אבל, בית המשפט הפדרלי לערעורים לא השתכנע. בפסק הדין שניתן בספטמבר, נקבע כי קליפורניה רשאית לאכוף את מרבית החוק והתיר את הליבה שלו – ההגבלה על פידים מותאמים אישית.
המחלוקת המשפטית נסובה סביב השאלה האם אלגוריתמים צריכים להיות מוגנים תחת הגנות חופש הביטוי. אם האלגוריתם נתפס כפעולת עריכה שמממשת הוראות אנושיות – כלומר, בחירה מודעת ויצירתית בתוכן כמו שעושה עורך בעיתון – אז הפלטפורמות יהנו מהגנה חזקה תחת חופש הביטוי. למשל, אם עובדי הרשת החברתית יוצרים אלגוריתם שיעזור להם לזהות ולמחוק תוכן מסוים, התיקון הראשון מגן על מימוש שיקול הדעת העריכתי שלהם אפילו אם האלגוריתם עושה את רוב המחיקות ללא מעורבות של אדם בפעולת הזיהוי והמחיקה. מאידך, אלגוריתם רספונסיבי שרק מגיב לאופן שבו משתמשים פועלים ברשת החברתית ומציג בפניהם את מה שהם ”רוצים לראות”, לא מביע מסר ייחודי של הרשת החברתית ועובדיה האנושיים, ולכן איננו חוסה תחת ההגנה של ביטוי יצירתי. הוא נחשב לכלי טכני שנועד למקסם זמן מסך ולהגביר התמכרות לפלטפורמות, ולא נחשב ”ביטוי מוגן”. במקרה הזה, מדינות יוכלו להגביל פידים מותאמים אישית לקטינים ואף מעבר לכך.
וזו הסיבה לחשש הגדול של ענקיות הטכנולוגיה: אם אלגוריתמים לא יזכו להגנה חוקתית מיוחדת, אז מדינות יוכלו להסדיר אותם כפי שהן מסדירות תקנות אחרות המגנות על שלום הציבור- חגורות בטיחות לרכבים, היגיינת מזון, או בטיחות צעצועים. הסדרה כזו תחתור תחת המודל העסקי של הרשתות החברתיות, שמסתמכות על פידים מותאמים אישית שנועדו להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן באפליקציה.
המאבק בקליפורניה הוא רק חזית אחת במגמה רחבה יותר. ניו יורק, בריטניה, אירלנד והאיחוד האירופאי כבר העבירו חוקים דומים, ומדינות נוספות שוקלות ללכת בעקבותיהן. גם אם ענקיות הטכנולוגיה יצליחו לעכב או לחסום חלק מהצעדים האלה, התמונה הכללית ברורה: העידן שבו רשתות חברתיות יכלו לפעול ללא מגבלות – מתקרב לקיצו.
מקורות:
- NetChoice, LLC v. Bonta, No. 25-146 (9th Cir. Sept. 9, 2025).
- State of California, Department of Justice. (2025). Protecting Our Kids from Social Media Addiction Act (SB 976). California Office of the Attorney General.
יהודית פינטוב חוקרת רגולציה להגנה על ילדים ונוער ברשתות החברתיות במכון ברנדייס.