ניצחון בנקודות: הענקית מדרום אמריקה נגד המיליארדר חסר המעצורים

עו”ד יהודית פינטוב (לונדון, אנגליה)*

ברזיל היא לא רק המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה אלא גם המדינה הגדולה ביותר שהעזה לקרוא תיגר על אלון מאסק, המולטי-מיליארדר האקסצנטרי ששולט ברשת החברתית הרביעית בגדולה בגלובוס, X (לשעבר טוויטר).

זו אינה הפעם הראשונה שבה ברזיל נכנסת לעימות עם רשתות חברתיות, אבל הפעם זהו עימות במשקל כבד.

במידה רבה, העימות הוא לא עימות על חופש ביטוי בדמוקרטיה אלא מבחן ליכולת של מדינה דמוקרטית להפעיל את כוחה הסוברני מול חברת ענק רב לאומית.

ברזיל חסמה את רשת X בגלל החלטת הרשת לסגור את הנציגות במדינה – צעד כוחני ומתגרה של רשת X ושל אלון מאסק שהוא גם הפרה של החקיקה והפסיקה הברזילאית. מבחינת ברזיל, זה היה קו אדום שנחצה.

מי שמנהל את העימות בצד הבריזלאי הוא בית המשפט. למעשה, שופט יחיד בשם אלכסנדר דה-מוראיס, שמתמודד עם סוגיות מורכבות של חופש ביטוי ודיסאינפורמציה בעידן הדיגיטלי. במהלך חריג, דה-מוראיס הורה לחסום בחודש שעבר את רשת X במדינה והטיל סנקציות כבדות על משתמשים שינסו לעקוף את האיסור באמצעות טכנולוגיית VPN. ההתקוטטות המשפטית לוותה בהתקוטטות פומבית וביקורת קשה ואישית של מאסק נגד השופט דה-מוראיס.

כשלושה שבועות לאחר הצו לסגירת רשת X בברזיל, חסימת הגישה למשתמשים הוסרה בפועל, כביכול בגלל טעות בשדרוג גרסה, אולם בית המשפט הברזילאי המשיך בהטלת קנסות כבדים על הרשת.

במהלך ספטמבר, בחלוף כחודש  של חסימת הרשת בברזיל, נדמה כי הלחץ המשפטי והרגולטורי השיג את מטרתו. רשת X נסוגה מעמדתה והודיעה שהיא ממנה נציג מקומי לרשת בברזיל. העיתון הבריטי גרדיאן מדווח כי הרשת גם שילמה את הקנסות שהוטלו עליה, וסגרה את חשבונות המשתמשים שנדרש ממנה לסגור מלכתחילה. עדיין נותרו סוגיות בירוקרטיות לפתיחה הרשמית של הרשת מחדש כגון השלמת הגשת מסמכים על ידי רשת X, אולם נדמה כי בסיבוב הזה דה-מוראיס וברזיל ניצחו.

מנהיגי הצדדים

הנפשות הפועלות חשובות להבנת הסכסוך. דה-מוראיס הוא שופט פעיל בזירה הרוחשת של הרשתות החברתיות בברזיל. הוא מכהן כנשיא בית המשפט העליון לבחירות (Tribunal Superior Eleitoral, TSE) ובעבר דרש מרשתות כמו X, להסיר תוכן הפוגע בתהליך הדמוקרטי, וכן השעה חשבונות משתמשים, כאשר כל הוראותיו נשמרו חסויות מהציבור.

מאסק מרבה לצייץ כנגד דה-מוראיס וכן גם פוליטיקאים רבים מהימין הברזילאי (תומכי הנשיא לשעבר ז’איר בולסונארו שהפסיד בבחירות האחרונות). כל אלה מציגים את  דה-מוראיס כאויב חופש הביטוי במדינה, בעוד השמאל בהנהגת הנשיא הנוכחי אינסיו לולה דה סילבה רואים בשופט דה-מוראיס גיבור ומגן הדמוקרטיה הברזילאית.

כותרות העיתונים בעולם דיווחו בהרחבה על העימות המשפטי הנוכחי בין בית המשפט בברזיל לבין רשת X, אולם  אין זו הפעם הראשונה שברזיל מגבילה את פעילותן של רשתות חברתיות בתחומה, לרבות רשת X.

ההיסטוריה של המערכה

ההיסטוריה של העימותים בין בית המשפט לרשתות החברתיות בברזיל חשובה גם היא להבנת התפתחות האירועים.

בחודש מרץ 2022, בית המשפט העליון של ברזיל חסם את רשת טלגרם בגין חששות להפצת דיסאינפורמציה. בתגובה, טלגרם יישמה במהירות צעדים להתמודדות עם הפצת דיסאינפורמציה, וכיומיים לאחר מכן בית המשפט העליון ביטל את החסימה.

בחודש אפריל 2023 בית המשפט הברזילאי שוב חסם את רשת טלגרם, הורה להסירה מחנויות האפליקציות וכן הטיל על טלגרם קנס בגובה של 200,000 דולר ארה”ב ליום, הפעם בגין סירובה להשעות חשבונות ניאו-נאציים ולספק פרטי משתמשים מקבוצות אנטישמיות שהיו מקושרים לתקיפות אלימות בבתי ספר בברזיל.

במקרה נוסף באפריל האחרון, ברזיל הורתה לרשת X לחסום פרופילים ספציפיים. הרשת שבבעלות המולטי-מיליארדר מאסק הסכימה בתחילה לדרישה, אך לאחר מכן מאסק הפך את החלטתו והחזיר את החשבונות לפעולה. הוא אף הציע בפומבי למשתמשים בברזיל להשתמש ב-VPN  (כלי המאפשר למשתמש לגלוש באופן לא מזוהה המאפשר להתגבר על הגבלות טריטוריאליות) כדי לגשת לרשת X.

בתגובה, ברזיל פתחה בחקירה נגד מאסק בגין שיבוש הליכי משפט.

הרשתות החברתיות מהוות איום על הדמוקרטיה הברזילאית. נסביר. רק לאחרונה, בינואר 2023, הקונגרס הברזילאי הותקף על ידי המון זועם ששולהב ואורגן באמצעות הרשתות החברתיות, בעקבות תבוסתו של מועמד הימין לנשיאות, בולסונארו, שטען ל”גניבת הבחירות” באירוע שנראה כמו ואריאציה על מה שחולל עמיתו הפופוליסט האמריקאי דונלד טראמפ.

האירועים הותירו את ברזיל המומה ומודאגת, והנשיא שזכה בבחירות, לולה דה סילבה הקים גוף חקירה פרלמנטרי לאירועים.  במקביל החלה ברזיל בניסיונות לרגולציה שתצמצם את  תפוצת הדיסאיפורמציה. אלו כללו, בין היתר, את הצעת ”חוק הפייק ניוז”- PL 2630 לפיה על רשתות חברתיות להיאבק בהפצת מידע כוזב ולבצע בקרה על תוכן המשתמשים, לרבות זיהוי משתמשים ומחיקת חשבונות מפיצי פייק ניוז.

הרשתות החברתיות מצידן העלו הילוך במעורבות בברזיל, ופתחו בקמפיין אנטי-רגולטורי נרחב. מי שמוביל את הקמפיין הוא מאסק, המנסה לצייר את עצמו כאביר עולמי של חופש ביטוי, שעה שרשת X נותנת דרור לתכנים מזיקים ומסיתים, כולל תכנים אנטישמיים.  

הקרב האחרון- קיץ 2024

כאמור, בקיץ האחרון ברזיל היא שוב שדה קרב בין רשתות חברתיות לחסידי הדמוקרטיה.

האירועים הפעם החלו בעקבות הוראת השופט דה מוראיס לרשת X להשעות לפחות 19 חשבונות ספציפיים, לרבות חשבונות של משפיענים מהימין הברזילאי ושל מחוקקים פדרליים.

בניגוד לצווים קודמים, הפעם הוסיף וקבע השופט דה-מוראיס כי אם הרשת תסרב להשעות את החשבונות – הוא יורה לעצור את נציג רשת X בברזיל.

בתגובה, הודיע מאסק על סגירת המשרד הברזילאי של רשת X, כך שלמעשה סיכל את הסנקציה שבאמצעותה התכוון בית המשפט לאכוף את הוראתו על הרשת.

אלא שצעד זה של רשת X מפר את החיובים בסעיף 11 לחוק האינטרנט הברזילאי (Marco Civil da Internet) לצד סעיף 1138 לקוד האזרחי הברזילאי וסעיף 119 לחוק החברות הברזילאי (6404/1976) המחייבים נוכחות של נציג משפטי של הרשת במדינה. במקביל, רשת X סירבה להשעות את החשבונות המדוברים בטענה כי החברה רואה בהוראת בית המשפט החסויה בלתי חוקית בגין הפגיעה בחופש הביטוי, ואף איימה לפרסם את הוראת השופט על אף החיסיון החל עליה.

בית המשפט לא הרים ידיים מול התנהלות מאסק. בעקבות סגירת משרדי רשת X בברזיל  הורה השופט דה-מוראיס לחסום את שירותי הרשת במדינה. השופט דה-מוראיס הוסיף והקפיא חשבונות של חברת SpaceX שגם היא בבעלותו של מאסק, משום שסטארלינק, פרוייקט האינטרנט הלווייני של SpaceX, סירבה לאכוף את החסימה על רשת X. ברביעי לספטמבר הודיעה SpaceX שתציית להוראות בית המשפט הברזילאי.

בנוסף, בצעד חריג לא פחות הורה השופט דה-מוראיס שכל משתמש שינסה לגשת לרשת X בדרך עקיפה כגון באמצעות שימוש ב-VPN יהיה חשוף לקנס של קרוב ל-9,000 דולר אמריקאי לכל יום. למיטב ידיעתנו, לא קיים תקדים במדינה דמוקרטית של הטלת קנס על משתמשים (ולא על הרשת) בגין שימוש ברשת שנחסמה במדינה, דבר שהוא עצמו כמעט חסר תקדים.

צווים וחסימות של שימוש ברשתות חברתיות מאפיינים בעיקר משטרים אוטוקרטיים כמו  איראן, טורקיה, סין, רוסיה והודו. גם במדינות אלה צווים לחסימת רשתות חברתיות נתקלים בבעיות אכיפה בשל השימוש בטכנולוגיית VPN המאפשרת עקיפה של המגבלות.

כאשר צעד כזה ננקט על ידי מדינה דמוקרטית כמו ברזיל, זהו חידוש בקנה מידה עולמי.  

הטלת קנס על משתמשי VPN הוא צעד שנוי במחלוקת. זו פרקטיקה הלקוחה ממדינות אוטוקרטיות כגון איחוד האמירויות, רוסיה וסין, ולא בכדי. הקנס מהווה לכשעצמו פגיעה חריגה בחירויות הדיגיטליות של המשתמשים, בגישתם למידע, באוטונומיה ברשת ובחופש הביטוי ויכול להיתפס דווקא כאנטי דמוקרטי.

ניטור VPN מוביל לפגיעה בפרטיות המשתמשים, שיכולים לעשות בו שימוש למטרות חוקיות ולא בהכרח לעקיפת איסורים.

יש גם אתגרי אכיפה לא פשוטים, כגון הפן הטכני של ניטור VPN שיכול להיות לעיתים מוצפן, מה שמקשה על זיהוי המשתמש לצורך הטלת הקנס.

סימן שאלה ריחף בשעתו על היכולת של גופי האכיפה הברזילאים להוציא לפועל את מדיניות הקנסות שהכתיב בית המשפט.

כאמור, לאחר כל אילו סיימה ברזיל עם ידה על העליונה, כאשר כחודש לאחר חסימת רשת X במחוזותיה הרשת התקפלה, החזירה את הנציגות המקומית לברזיל, שילמה את הקנסות והסירה את החשבונות המדוברים.

סיכום

הדמוקרטיה הברזילאית החליטה להשיב מלחמה מול הכוח חסר התקדים של הרשתות החברתיות. באותה נשימה, לא יהיה זה מופרך לתאר את התנהלות בית המשפט הברזילאי ככזו של שריף במערב פרוע.

הדין הברזילאי מעניק כוח לבית המשפט אך עלול לפעול כחרב דמוקלס אם הגישה הזו תיתפס כגישה לגיטימית ותאומץ על ידי מדינות אוטוקרטיות שיפעלו להגבלת משתמשים ברשתות חברתיות בדרך דומה.

לכן יש חשיבות להעמיד את התפתחות האירועים ברזיל בקונטקסט המשפטי וגם בתהליכי המלא שלהם.

בחינה של השתלשלות היחסים והעימות של ברזיל עם  הרשתות החברתיות מלמדת כי “החשכת” רשת X לא היתה שבירת כלים מפתיעה אלא תהליך הדרגתי. הדמוקרטיה הברזילאית – באמצעות בית המשפט המוסמך לכך – ניסתה תחילה למתן את נזקיה של רשת X כפי שפעלה מול רשת טלגרם, במידתיות. בהמשך, ניסה בית המשפט לנקוט בפעולות שירתיעו את בעל השליטה מאסק, מבלי להגביל את החופש של המשתמשים בברזיל. רק כאשר התברר כי מאסק נקט בטקטיקה משפטית שאפשרה לרשת X ולו עצמו לחמוק מכל אחריות משפטית למרות ההשפעה האדירה של הרשת שלו על מרחב השיח הדמוקרטי בברזיל, נקט בית המשפט את הצעד החמור ביותר של חסימת הרשת.

חשוב לשים לב לכך שמדובר בחסימה של רשת אחת, בניגוד למדינות אוטוקרטיות שחוסמות את הגישה לרשת האינטרנט או לחלופין לכל הרשתות שאינן מוצאות חן בעיני השליטים שלהן.

מצד אחד, ברזיל היא תקדים פורץ דרך של מדינה דמוקרטית הנאבקת להבטיח כי הזירה בה מתנהל השיח הדמוקרטי שלה תישלט על ידי המדינה ולא על ידי ברוני אינטרנט אקסצנטריים.

מהצד האחר, ברזיל היא מדינה גדולה בעלת כוח לא מבוטל, והעובדה שהמוצא האחרון שלה במאבקה מול מאסק הוא סגירת הרשת שלו, מלמדת משהו על עוצמתו של אדם אחד, השולט ברשת חברתית אחת.

*עו”ד יהודית פינטוב היא עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס