ד”ר עידו באום*
ישראל במלחמה, במו”מ על עסקת חטופים, בהמתנה מותחת לתגובת איראן/חיזבאללה/חות’ים – אבל זה לא הדבר היחיד שמעסיק את הממשלה בימים אלה. ניכר כי הממשלה הנוכחית עושה מאמצים ניכרים להבטיח כי תפקיד נציב שירות המדינה, שומר סף קריטי במדינה דמוקרטית, יהיה אדם הנתון להשפעתה.
לקראת סיום כהונת נציב שירות המדינה הנוכחי פרופ’ דניאל הרשקוביץ, בחודש ספטמבר, אמורה הממשלה לממש את התחייבותה לבג”ץ ולגבש הליך מינוי סדור וקבוע לתפקיד נציב שירות המדינה.
היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בתיאום עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, גיבשו בסוף חודש יוני האחרון נוהל למינוי הנציב על ידי ועדת איתור בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון.
ההצעה הזו הועלתה זמן קצר לאחר פניית מכון ברנדייס לראש הממשלה וליועצות, בדרישה לקיים את התחייבות הממשלה לגבש נוהל שיבטיח כי הנציב הבא יהיה איש מקצוע בלתי תלוי, כיאה לתפקיד של שומר סף מרכזי האחראי על העצמאות והמקצוענות של השירות הציבורי.
ביום חמישי האחרון (8.8.2024) הודיעה לשכת ראש הממשלה כי היא דוחה את נוהל המינוי המוצע.
במקום זאת החליט ראש הממשלה להביא לאישור הממשלה באופן מיידי הצעת החלטה למינוי הנציב. מדובר בהצעה בעייתית ופסולה בכמה מישורים.
לפי ההצעה שתובא לאישור הממשלה, יהיה זה ראש הממשלה שיציע את המועמדים לתפקיד הנציב. המועמדים יאושרו על ידי הוועדה למינויים בכירים לשירות המדינה (“ועדת גרוניס”).
מכון ברנדייס מוביל את המאבק לחיזוק עצמאותו ומקצועיותו של השירות הציבורי. בהקשר זה יש להליך מינוי נציב שירות המדינה הבא משמעות קריטית. במסגרת זו נרקם לאחרונה שיתוף פעולה בין מכון ברנדייס למרכז מנור מבית יוזמות המאה.
מכון ברנדייס ומרכז מנור דורשים, במכתב שנשלח ביום שישי האחרון, באמצעות עו”ד גלעד ברנע, להסיר מסדר יומה של הממשלה את הצעת ההחלטה למינוי נציב שירות המדינה.
בהצעת ראש הממשלה לשינוי הליך המינוי ניתן לראות הודאה בכך שהליך המינוי שהופעל עד היום היה פגום ובעייתי. זהו הישג, אבל הנוהל שמציע ראש הממשלה במקום הנוהל הקיים אינו משפר את המצב במאומה.
ראשית כל, הנוהל שמציע ראש הממשלה “הונחת” על היועצת המשפטית לממשלה ביום חמישי אחר הצהריים, כאשר הדיון וההחלטה עליו אמורים להתקבל ביום ראשון. אין סיבה או הצדקה למהירות הזו, והיועצת המשפטית לממשלה כבר התריעה בשבוע שעבר כי הממשלה הנוכחית פועלת בתהליכי עבודה משובשים.
שנית, וזה העיקר: במצב בו ראש הממשלה הוא זה שמציע את המועמדים מגדיל באופן דרמטי את הסיכוי לכך שייבחר מועמד פוליטי, המחויב אישית לראש הממשלה, שישרת את האינטרסים הפוליטיים של מי שמינה אותו.
לפיכך, שיטת המינוי הזו מעוררת חשש להמשך הפגיעה בעצמאות שירות המדינה ולהחלשה המתמשכת במקצועיותו.
כפי שמוסבר במכתב מטעם מכון ברנדייס ומרכז מנור, הליך המינוי שמציע ראש הממשלה אינו מקיים את כלל הדרישות שנכללו בחוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) מיום 18 ביוני 2024, ושל היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מיום 29 במאי 2024. בניגוד לחוות הדעת, שהדגישו את החשיבות שבהליך מינוי מקצועי של נציב שירות המדינה, ההליך שהציע ראש הממשלה מותיר את הפוליטיזציה של מינוי הנציב על כנה.
בהודעת ראש הממשלה מוסבר כי השיטה המוצעת על ידו היא גם השיטה שבה ממונה, למשל, הרמטכ”ל על ידי שר הביטחון. עוד נאמר בהצעת ההחלטה לממשלה כי הנוהל יחול רק על מינוי נציב שירות המדינה הבא – וזאת בניגוד להתחייבות הממשלה בעבר לבג”ץ לגבש נוהל קבוע שיחול על מינוי כל הנציבים מכאן ולהבא.
הניסיון של לשכת ראש הממשלה לייצר אנאלוגיה בין הליך מינוי הנציב לבין הליך מינוי רמטכ”ל יוצר רושם כי מדובר בהליך מינוי ממלכתי ובלתי תלוי. בפועל, אי אפשר להשוות בין שני התפקידים וגם לא הגיוני להחיל עליהם את אותה שיטת מינוי.
רמטכ”ל נבחר ככלל מבין קבוצה מצומצמת של אלופים שהגיעו לתפקידם לאחר עשרות שנות ניסיון. המועמדים לרמטכ”לות מגיעים עם ניסיון מוכח והיכרות מעמיקה של המערכת. הדגש העיקרי בעבודתה של ועדת גרוניס הוא להבטיח כי המועמדים לרמטכ”לות עומדים בקריטריון של טוהר המידות.
לעומת זאת, נציב שירות המדינה לא בהכרח מגיע משורות נציבות שירות המדינה. הנציב האחרון הגיע משורות האקדמיה, למשל. נדרש אפוא להבטיח כי הנציב יהא בעל ניסיון ומקצועיות ויכולת ללמוד ולנהל ארגונים גדולים.
יותר מכך, נציב שירות המדינה הוא שומר סף. הנציב אחראי על הקריטריונים למינוי, לפיטורין וגם להעמדה לדין משמעתי של עובדי שירות המדינה. זהו כוח אדיר עם חשיבות מיוחדת במשרדי ממשלה עתירי כוח אדם, בהם מכהנים שרים המעוניינים במינוי מקורבים.
הנציב חייב ל לעמוד על משמר האינטרס הציבורי הרחב, והוא מוצא את עצמו באופן תדיר בעמדה לעומתית לזו של הממשלה ושריה. לכן, יש חשיבות מיוחדת לבחירתו של מועמד עצמאי. לא די בבחינת עברו הפלילי וטוהר המידות של מועמד שיוצע על ידי הדרג הפוליטי.
*ד”ר עידו באום הוא המנהל האקדמי של מכון ברנדייס, חבר סגל הפקולטה למשפטים ע”ש שטרקיס במכללה למינהל, ומומחה למשפט וכלכלה, תאגידים וניירות ערך, רגולציה, תחרות וסדרי דין. הוא גם הפרשן המשפטי הקבוע של העיתון “דה מרקר”.