שימוש חריג בהליכי חקיקה פרטית בכנסת ה-25

מחקר זה בוחן באופן אמפירי את דפוסי החקיקה בארבעת החודשים הראשונים של כהונת הכנסת הנוכחית, הכנסת ה־25,  בהשוואה לכנסות קודמות, החל מהכנסת התשיעית. בכנסת הנוכחית נרשם שיא במספר הצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת. אמנם רוב הצעות החוק הפרטיות הונחו על ידי האופוזיציה אבל להצעות אלה לא היתה תוחלת. לעומת זאת, הכנסת הנוכחית התאפיינה בקידום מהיר ובהיקף חריג של הצעות חוק פרטיות מטעם  הקואליציה. ניתן להצביע על שתי מגמות מדאיגות: האחת, הממשלה והקואליציה קידמו מספר חסר תקדים של הצעות חוק פרטיות בנושאים קרדינליים, בהליכים מזורזים. שנית, נרשמה ירידה משמעותית בשיתופי פעולה בין קואליציה לאופוזיציה בהצעות חוק פרטיות בהשוואה לעבר. ניתוח תוכן הצעות החוק הפרטיות שקודמו באופן מואץ מגלה כי הן עוסקות בשינויים מבניים במערכת השלטון, ביחסי הכוחות בין הרשויות ובזכויות יסוד. השימוש בהצעות חוק פרטיות, המתאפיינות בהיעדר שקיפות בשלבי הניסוח ובפיקוח מקצועי מוגבל במהלך שלבי החקיקה, מעורר לכל הפחות חשש מפני עקיפה של מנגנוני הבקרה המשפטיים והמקצועיים המקובלים על הליכי חקיקה, באופן  שיש בו פגיעה חמורה באינטרס הציבור. לנוכח ממצאי המחקר, יש מקום לבחון הפעלת ביקורת שיפוטית מוגברת על חוקים שמקורם בהצעות חוק פרטיות, במיוחד כאשר אלו עוסקות בסוגיות יסוד משטריות או בזכויות אדם, ובפרט כשהן מקודמות בהליכים מזורזים כגון בדרך של פטור מ”חובת הנחה” או בקצב מואץ.