מוזמנות ומוזמנים לצפות בהקלטת ערב עיון מיוחד של מכון ברנדייס שעסוק בהיבטים של השפעת המלחמה על המשק, על שוק ההון ועל המציאות הכלכלית שלנו בעת המלחמה וגם ביום שאחריה.
מראיין: ד”ר עידו באום, המנהל האקדמי של מכון ברנדייס
חלק ראשון: איך נשלם על המלחמה?
מלחמה עולה כסף. המימון למלחמה מגויס בחלקו הגדול באמצעות הנפקת אגרות חוב של הממשלה לציבור. מאז תחילת המלחמה קפץ היקף הגיוס הזה באופן חד. מנהל יחידת החוב הממשלתי פיליפ איחלזון סקר את האופן שבו מגייסת הממשלה את המימון. בצד החיובי: ישראל מצליחה להמשיך לגייס גם בשוק המקומי וגם בעולם. בצד השלילי: פרמיית הסיכון של ישראל מטפסת, ואיתה הריבית שישראל נדרשת לשלם לרוכשי אגרות החוב של המדינה. הריבית הזו תנגוס חלקים גדולים יותר של התקציב בשנה הבאה.
האם המדינה תשתמש ב-2.6 טריליון שקלים הנמצאים בחסוכונות הפנסיוניים של הציבור כדי להתמודד עם עלויות המלחמה? יו”ר רשות ניירות ערך עו”ד ספי זינגר הפיג חלק מהחששות שעלו בשיח הציבורי בנושא הזה.
פרופ’ ענת אדמתי מאוניברסיטת סטנפורד, חברת המועצה האקדמית של מכון ברנדייס, הזהירה כי הצמיחה של ישראל תלויה לא רק בסיום המלחמה, אלא גם בתפקוד המוסדות הדמוקרטיים שגם הפגיעה בהם הדאיגה את חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עוד לפני ה-7 באוקטובר.
חלק שני: תקציב, רפורמות ובית המשפט הכלכלי
איתנות כלכלית מחייבת גם תקציב מדינה שיאושר במועד. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים כלכליים פיסקליים, עו”ד מאיר לוין התייחס בערב העיון ללוח הזמנים הדחוק שנותר לאישור תקציב 2025 ולחשש מפני הגעה למצב של “תקציב המשכי” בעת מלחמה.
לוין גם התייחס לחוק ההסדרים ולהעברת רפורמות בתקופה הנוכחית ורמז: חוק ההסדרים הקרוב יכלול פחות רפורמות ויותר היבטים פיסקליים. במילים אחרות: העול על משלמי המסים צפוי לגדול.
השופטת מיכל רוזן עוזר מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב קראה להמשיך גם בעת מלחמה ברפורמות רגולטוריות נדרשות כדי שהמשק הישראלי לא יפגר אחרי שאר העולם ביום שאחרי המלחמה.
