ד"ר עידו באום*
לצד ההישגים הצבאיים המרשימים של ישראל במהלך העימות עם איראן, משטר האייתולות טוען כי הצליח להבריח ולהסתיר כ-450 קילוגרמים של אורניום מועשר מהמתקן הגרעיני המבוצר בפורדו. על פי ההערכות שפורסמו בתקשורת, מבצע “עם כלביא” אומנם ניטרל במידה רבה את יכולותיה של איראן להעשיר אורניום לרמה הנדרשת לפיתוח נשק גרעיני בטווח הזמן המיידי, כמו גם את יכולתה להרכיב פצצה גרעינית הניתנת לשיגור. עם זאת, אם איראן תחליט לחדש את פרויקט הגרעין שלה בעתיד, היא לא תתחיל מנקודת אפס.
ההערכה היא כי ניתן היה להסיג את פרויקט הגרעין האיראני לאחור באופן משמעותי יותר, לו הייתה ארצות הברית מצטרפת למערכה הצבאית בשלב מוקדם יותר.
אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב בהחלטתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להורות על תקיפה של המתקן הגרעיני פורדו, נעוצה במחלוקת העמוקה שהתפתחה בתוך מפלגתו, המפלגה הרפובליקאית.
מחלוקת זו יצרה קיטוב חריף בין האגף השמרני-לאומני, המוביל קו בדלני תחת הסיסמה “America First” בהובלת משפיענים דוגמת טאקר קרלסון, לבין קולות רפובליקאים התומכים בהתערבות צבאית כחלק מהמחויבות האסטרטגית של ארצות הברית להגנת בעלות בריתה במזרח התיכון. גם הזרם הזה דוגל בגישת America First אבל רואה את יישומה בצורה שונה לחלוטין מהזרם הבדלני.
הקיטוב הפנים-מפלגתי החריף אומנם התקיים עוד לפני המשבר, אך העוצמה הקיצונית של הדיון שהתפתח סביב הנושא האיראני היתה חריגה.
ממצאים של גוף מחקר אמריקאי (NCRI) החוקר פעילות ברשתות החברתיות מצביעים על כך שהקצנת המסרים והעוצמה החריגה של המחלוקת נבעו, בין היתר, מפעילות השפעה זרה (FIMI – Foreign Information Manipulation and Interference).
הדו”ח של NCRI מצא פעילות נגד טראמפ מצד חשבונות רשת לא אותנטיים המתחזים לפעילים של תנועת Make America Great Again (MAGA) הטראמפיסטית, שעה שיש חשד כי החשבונות הללו מופעלים על ידי רוסיה ואיראן.
לפי הדו”ח, החשבונות הוקמו בשנת 2022. בחודש מאי האחרון הפיצו החשבונות הללו ביקורת על טראמפ במהלך העימות בינו לבין אילון מאסק. לאחר מכן, אותם חשבונות היו מעורבים בהפצת ביקורת על הצטרפות ארצות הברית למלחמה באיראן. לדוגמה, החשבונות הללו הדהדו נרטיב כוזב לפיו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) היא גוף שנשלט על ידי ישראל.
לפי הדו”ח, מדובר בתשתית השפעה זרה מתמשכת ומאורגנת היטב, המנוצלת באופן סיסטמטי כדי לפגוע בלכידות הפנימית של המחנה הימני בארצות הברית ולערער את היציבות הלאומית שם.
זו לא הפעם הראשונה שבה מתגלות בארצות הברית פעילויות עוינות מסוג זה. רוסיה, סין ואיראן ביצעו בעבר קמפיינים דומים שמטרתם לערער את הלכידות הפנימית האמריקאית ולשתק את מקבלי ההחלטות באמצעות העצמת הקיטוב. שיטות הפעולה של הקמפיין הנוכחי דומות מאוד לקמפיינים קודמים: איתור סוגיה מפלגת, העצמת קולות קיצוניים והעמקת הקיטוב עד כדי שיתוק קבלת ההחלטות עקב חשש מפגיעה בלגיטימציה הציבורית של כל הכרעה.
אף שטראמפ הצליח בסופו של דבר להתגבר על המשבר ולקבל את ההחלטה לתקוף, העיכוב הממושך אפשר לאיראן לגונן טוב יותר על מאגרי האורניום המועשר שלה.
ברמה הלאומית של ישראל, קמפיינים של FIMI כבר פוגעים בלכידות הפנימית ובחוסן הלאומי של ישראל. בתוך ישראל, הארגון האחראי על ניטור והתמודדות עם קמפיינים מסוג זה הוא מערך הסייבר הלאומי, הכפוף ישירות לראש הממשלה. עם זאת, מערך הסייבר מתערב רק במקרים שבהם קיימת ודאות כי מקור הפעילות הוא זר. מתוך רצון להימנע מפגיעה בחופש הביטוי, המערך אינו מתמודד עם קמפיינים של השפעה פנימית. גישה זו, המשותפת לדמוקרטיות מערביות רבות, יוצרת קושי באבחנה בין פעילות זרה לפעילות פנימית, שכן קידום שיח לא אותנטי יכול בקלות להפוך לשיח אותנטי מקוטב ומשתק. מדינות דמוקרטיות מנסות אפוא להילחם ב-FIMI, אבל עושות זאת עם יד קשורה מאחורי הגב.
כעת מתברר, כי הסיכון של פעילות השפעה זרה לפגיעה בביטחון הלאומי של ישראל חורג מתחום השיח הפנימי ומגיע גם להשפעה ישירה על היכולת הצבאית והאסטרטגית שלה באמצעות יצירת קשיים בתיאום המדיני והצבאי עם ארצות הברית.
קמפיינים של FIMI משפיעים באופן ישיר על הביטחון הלאומי של ישראל, כאשר הם יוצרים פילוג פנימי בתוך בעלת בריתה האסטרטגית, ארצות הברית, ומשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות שלה.
כיצד, אם כן, ניתן להתמודד עם אתגר זה?
ראשית, המאבק ב-FIMI חייב להתרחב ולהעמיק הרבה מעבר לפעילות הממשלתית הנוכחית. יש להפעיל לחץ ציבורי ורגולטורי על הרשתות החברתיות, אשר לרוב מסוגלות לזהות ולנטר פעילות בלתי-אותנטית, אך אינן עושות זאת במידה מספקת.
יש לדרוש מהן באופן ברור לעמוד בהתחייבויותיהן למניעת קמפיינים מסוג זה, מתוך הבנה כי אי-פעולה מצדן מהווה פגיעה ממשית בביטחון הלאומי של ישראל וביציבות הבינלאומית.
שנית, נדרשת הסכמה בינלאומית רחבה בקרב מדינות דמוקרטיות מערביות שתכליתה לעגן באופן ברור את האיסור על פעילות FIMI. הסכמה כזו צריכה להתבסס על שיתוף פעולה בינלאומי, שיתוף מידע ונורמות ברורות לפעולה כנגד מדינות וארגונים המבצעים פעילות מסוג זה.
הסיכוי לקידום מהלך כזה בארצות הברית כיום אינו גדול. לעומת זאת, מדינות רבות באירופה חשות כיום את ההשפעה המזיקה של העדר הרגולציה על רשתות חברתיות. האיחוד האירופי הוא בן שיח חשוב לקידום הרגולציה בתחום הזה.
הצורך בשינוי גישה הוא דחוף, כי האיום הוא מיידי: ככל שכוחן הצבאי של מדינות כמו איראן ורוסיה יוגבל וייחלש, כך גדל הסיכוי שהן תעבורנה לשימוש מוגבר ב-FIMI. ההתמודדות עם אתגר ה-FIMI קריטית לא רק לשמירת הביטחון הלאומי של ישראל, אלא גם ליציבות הבינלאומית.
*ד”ר עידו באום הוא המנהל האקדמי של מכון לואיס ברנדייס לחברה לכלכלה ולדמוקרטיה ועומד בראש פרויקט המחקר בנושא רגולציה של רשתות חברתיות במכון; מרצה בכיר בפקולטה למשפטים ע”ש שטרקיס במכללה למינהל. הפרשן המשפטי של העיתון TheMarker.