אוסטרליה מצילה את הילדים מהרשתות החברתיות, ישראל מפקירה אותם

ראש ממשלת אוסטרליה הודיע השבוע כי הוא “סוגר את זה”. והוא אכן סגר פינה שנותרה לא מטופלת בחוק שנועד להגן על ילדים וקטינים במדינתו מפני הסכנות של הרשתות החברתיות. הוא הוסיף את אתר יוטיוב Youtube, שבבעלות גוגל, לרשימת האתרים שאינם זמינים לקטינים ונוער עד גיל 16.

בעשור האחרון הפכו הרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של ילדים ובני נוער. לצד היתרונות שהן מספקות, מחקרים עדכניים מגלים השפעות שליליות חמורות על בריאותם הנפשית והפיזית של צעירים, הכוללות דיכאון, חרדה, התמכרות, בידוד חברתי ואף פגיעה עצמית.

אחד הגורמים המרכזיים לנזקים אלו הוא המבנה הייחודי של הרשתות החברתיות. אלגוריתמים מתקדמים שתוכננו במיוחד כדי להגביר מעורבות משתמשים, דוחפים תכנים המייצרים תגובות רגשיות קיצוניות, דבר שמעצים את תחושת חוסר הביטחון, החרדה והדיכאון בקרב בני נוער. בנוסף, תכונות כמו “גלילה אינסופית” והתראות מתמידות יוצרות התמכרות קשה למדיה החברתית, הפוגעת בקשרים חברתיים אמיתיים ובבריאות הנפשית של המשתמשים הצעירים.

הנזקים אינם מסתיימים בהשפעות נפשיות בלבד. תחקירים של עיתונים מובילים כמו Wall Street Journal  חשפו כיצד פלטפורמות כמו אינסטגרם מקדמות תוכן בעל אופי מיני ופוגעני לקטינים, וכך חושפות אותם לסיכונים משמעותיים של ניצול ופגיעה מינית.

מדינות מתקדמות החלו להגיב לנזקי הרשתות החברתיות באמצעות חקיקה ורגולציה. האיחוד האירופי, למשל, קבע במסגרת חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) מגבלות על פרסום ממוקד לקטינים והוא מחייב רשתות חברתיות להגן על פרטיותם ובטיחותם של קטינים.

אוסטרליה היא המתקדמת בעולם בתחום הזה. בחוק הבטיחות המקוונת שנחקק שם בשנת 2024 נאסר לחלוטין שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16.

כעת, האוסטרלים מצרפים את יוטיוב לרשימת הרשתות החברתיות החסומות, יחד עם פייסבוק, X, אינסטגרם ודומיהן.

יוטיוב טוענת שהיא אינה “רשת חברתית” ולכן היא המתנגדת למגבלות שהוטלו עליה. זו כמובן התחמקות מהבעיה המהותית. 

מה הבעיה ביוטיוב? בדומה לרשתות חברתיות אחרות, יוטיוב משתמשת באלגוריתמים מתקדמים להתאמה אישית של תוכן, באופן שמטרתו להאריך את זמן השהייה של המשתמשים בפלטפורמה ולהגדיל את הרווח מפרסומות.

קודם כל, מנגנון ההפעלה האוטומטי (“Autoplay”) ביוטיוב, המנגן ברצף סרטונים חדשים ללא צורך בפעולה מצד המשתמש, מגביר את תופעת ההתמכרות לשימוש אינטנסיבי, פאסיבי ובלתי מבוקר. השימוש הפסיבי והמתמשך מגביר לא רק את החשיפה לתכנים בעייתיים, אלא גם פוגע באיכות השינה של בני נוער וילדים, מגביר חרדה ומפחית מעורבות בפעילויות חברתיות ופיזיות מחוץ לרשת.

יותר מכך, הצלילה האינסופית לתכנים ביוטיוב יוצרת סיכון ממשי: האלגוריתם מזין את הצופה בתכנים תוך הסלמה של אופי התוכן. משתמשים צעירים המחפשים תוכן תמים עשויים להיחשף תוך זמן קצר לתכנים אלימים, קיצוניים או מיניים, שיכולים לעוות את תפיסתם לגבי המציאות ולגרום לנזק רגשי ונפשי.

ומה אצלנו? כמה חברי כנסת יזמו בישראל הצעות חוק שנועדו להגן על ילדים ברשתות החברתיות. הן רחוקות מלהיות מקיפות כמו החוק האוסטרלי, אבל אפילו הן- לא התקדמו לחקיקה.

מסתבר שאפילו החשיפה של ילדים ונוער בישראל לתכנים אלימים קשים ומזיקים ב-7 באוקטובר לא הועילה לקידום הנושא.

להורים אין את היכולת ואין את הכלים להתמודד לבדם עם העוצמה של החברות הגדולות ביותר בעולם. מדינת ישראל מפקירה אותם, גם בזה. 

*ד”ר עידו באום הוא ראש מכון ברנדייס ויהודית פינטוב חוקרת במכון את הרגולציה להגנה על ילדים ונוער ברשתות החברתיות