אודות מכון ברנדייס

מכון לואיס ברנדייס לחברה לכלכלה ולדמוקרטיה הוקם מתוך ראיית הצורך לקדם בישראל מחקר עצמאי ובלתי תלוי באיכות גבוהה וברמה בינלאומית. מכון ברנדייס עוסק ויעסוק במחקר תיאורטי ויישומי בתחומי החברה, המשפט, הכלכלה, המימון, הרגולציה, התקשורת והמדעים המדויקים. כל זאת, מתוך מטרה להניח תשתית מחקרית לקידומה של חברה דמוקרטית, מריטוקרטית והוגנת, משק המבוסס על שוק חופשי ותחרותי, שוויון וצמצום פערים חברתיים, צמיחה בת-קיימא, תקשורת עצמאית, חדשנות ורגולציה פיננסית מיטבית. מכון ברנדייס הוקם במסגרת המכללה למינהל בזכות תרומה נדיבה של עמותת צדק פיננסי וגורמים נוספים למכללה. המכון מקיים כנסים, פורומים ומעגלי שיח ומפרסם מחקרים וניירות עמדה בתחומי פעילותו. המכון חותר לכונן קהילת אנשי אקדמיה, חוקרים ואנשי מקצוע השותפים לערכים האקדמיים של המכון, לקיום פעילות מחקרית שמגיבה ומעלה לסדר היום הציבורי סוגיות בעלות חשיבות בהתאם לערכי המכון.

המכון הוקם ביוזמה משותפת של כמה מייסדים: ברק גונן וד”ר הראל פרימק (יושבי ראש משותפים של עמותת “צדק פיננסי”), וגיא רולניק (עיתונאי, מייסד TheMarker ומרצה בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת שיקגו).

מכון ברנדייס נקרא על שמו של השופט הנודע לואיס ד. ברנדייס (1856-1941), משפטן פורץ דרך, היהודי הראשון שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, ואחד ממנהיגי ארגון ציוני אמריקה. ברנדייס, זכה לתהילה כעורך דין פרטי שהתגייס לקידום מטרות ציבוריות וכונה “פרקליט העם”. הוא התבלט בהגנה על אינטרסים צרכניים, ארגוני פועלים וזכויות אזרח. בין היתר נחשב ברנדייס לאביה של הזכות לפרטיות ולמי שביצר את חשיבותה של השקיפות – במיוחד בהקשר של שוק ההון.

ברנדייס מונה לבית המשפט העליון האמרקאי בשנת 1916 על ידי הנשיא וודרו וילסון. הוא הטביע על בית המשפט העליון את חותמו בפסיקה ששיקפה את גישתו הפרוגרסיבית ופסקי הדין שלו נחשבים לאבני דרך עד היום. בין היתר, הוביל ברנדייס את תמיכת בית המשפט העליון במדיניות ה”ניו דיל” של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת.

פסקי הדין של ברנדייס נשענו על תפיסת העולם הסבורה כי כוח כלכלי מתורגם לכוח פוליטי ולפיכך חותר תחת יסודותיה של הדמוקרטיה. בהקשר זה ידועה במיוחד אימרתו, שהיא אבן יסוד בתפיסת העולם של דיני התחרות והמאבק בריכוזיות כלכלית בארצות הברית:

“We must make our choice. We may have democracy, or we may have wealth concentrated in the hands of a few, but we can’t have both.”