תקצירי קורסים לשנת הלימודים תשפ"ו

מרצים: ד”ר עידו באום ועו”ד דידי לחמן מסר

תיאור הקורס

רגולציה (בעברית – אסדרה) היא מושג רחב יריעה המקפל בתוכו את האופן שבו מוסדרים היחסים בין המדינה לאדם, בין המדינה לתאגידים, בין תאגידים ליחידים, ועוד, בדרך כלל אסדרה מתייחסת ליחסים שבין המדינה לאזרחים ולתושבים . הנחת יסוד  במשטרים  דמוקרטים וליברלים היא  החרויות של היחיד,  כך שהתערבות באמצעות אסדרה אינה מובנת מאליה.

השאלה אם תחום כזה או אחר של חיינו צריך להיות מאוסדר, כלומר האם על המדינה, להתערב וכיצד, היא שאלת יסוד. משפטנים, כלכלנים אנשי מדע המדינה ועוד  מתחבטים בה מאות שנים.

ההנחה הנאיבית מנקודת מבטו של הציבור, היא כי חוקים, תקנות והסדרי רגולציה אחרים המסדירים את התנהלותם של השחקנים השונים במדינה הם תוצאה של תהליכי אסדרה אופטימליים, מכילים ומאוזנים אשר יישומם במציאות, מחולל את ה”טוב” שהמדינה  חותרת אליו.  הנחה זו מתרסקת  לא פעם במציאות, אולם לרוב הכשלים וההטיות הגורמים לכך,  נסתרים מעין ולכן אינם מקבלים מענה ראוי. במקרים אחרים, אף אם מתקיימים כשלים, אלה שנחשפים אינם בהכרח הכשלים המרכזיים שבהם יש למקד את תשומת הלב.

בקורס הזה ננסה ביחד “להרים את המסך” על האופן שבו מעוצבות הנורמות בתחומים מרכזיים של המשק הישראלי. כך למשל נבחן את התחום המאוסדר, נתור אחר מטרות ההתערבות, נבקר את האסדרה שהתקבלה ונתהה אחר  האופן  שבו מתקבלות החלטות דמוקרטיות לכאורה. כך גם נעקוב אחר הכלים המשפטיים שביסוד האסדרה , והאכיפה שנבחרה  ונלמד לבחון באופן ביקורתי את האינטרסים הפועלים בעיצובן של החלטות כאלה, ואת מי שמפעיל אותם.

נבקש לשאול כיצד התעצבה האסדרה של תחומים מרכזיים בחיינו. נשאל מה הפך את התחומים האלה לכה מרכזיים, מדוע יש לאסדר אותם, כיצד ראוי לאסדר אותם, ובעיקר – נבקש להרים את המסך מעל האופן בו יחסי כוח הביאו להתגבשות האסדרה (ולעתים אי-אסדרה) של תחומים אלה, ונדון במשמעויות של תהליכים אלה. כמו כן נבחן את התוצאה של ההתערבות בתחומים אלה .

ברקע הקורס נחזור גם למושגי יסוד בכלכלה, ונעמוד על התפתחות המחשבה הכלכלית והפוליטית  בעולם המשפט. בכלל זה  נעמוד על ההיסטוריה וההתפתחות של רעיונות  כלכליים מרכזיים שעיצבו את החברה והשפיעו על המדינה משחר המחשבה הכלכלית (הקפיטליזם והביקורת עליו; המרקסיזם והסוציאליזם והרלבנטיות שלהם לימינו אלה; מדינת הרווחה ועוד); כשלי שוק כגון מונופול, החצנות, מידע א-סימטרי, מוצרים צבוריים וכדומה).

מרצים: עו”ד רוני טלמור

תיאור הקורס

בקורס  נדון בשוק ההון ושתי מערכות דינים מרכזיות שנועדו לאפשר את שגשוגו תוך הגנה על משקיעים – דיני חברות ודיני ניירות ערך. נדון בנושא  “ממשל תאגידי מהו?”, מהן הבעיות העיקריות עמן נועד הממשל התאגידי להתמודד בחברות ציבוריות, וכיצד מתמודדים עמן החוק והפסיקה בארץ ובמדינות אחרות. נבחן סוגיות מרכזיות ועדכניות בדיני החברות, ונעמוד על התאמתו של הדין הקיים למציאות התאגידית, הכלכלית והחברתית המשתנה. למשל: הממשל התאגידי הנדרש בחברות עם גרעין שליטה לעומת חברות ללא גרעין שליטה שנוכחותן גוברת בבורסה הישראלית. 

תכני הסמינר מתעדכנים בהתאם להתפתחויות דינאמיות בעולם התאגידים ושוק ההון.

מרצים: פרופ’ רועי שפירא

תיאור הקורס

מה קובע האם רגולציה תהיה אפקטיבית ותשיג את מטרותיה המוצהרות? לפי סקרי דעת קהל בארץ ובעולם, חלקים לא מבוטלים מהאוכולוסיה מרגישים כי הרגולציה הכלכלית-חברתית בארצם מקדמת אינטרסים צרים (פעמים רבות את האינטרסים של הגופים המפוקחים עצמם) ולא את האינטרס הציבורי הרחב שבשמו הרגולציה הוקמה. האם תחושה זאת מוצדקת? אם כן – מדוע רגולציה כלכלית-חברתית נוטה לסטות ממטרותיה המקוריות ולקדם אינטרסים צרים? ומה ניתן לעשות כדי לתקן זאת? בקורס נעמוד על ההבדל בין כשל רגולטורי לבין שבי רגולטורי; נבחן את המכניזמים האפשריים שדרכם רגולציה הולכת לאיבוד – החל מחשודים מידיים כמו שוחד או “דלתות מסתובבות” בין המפקחים לבין המפוקחים, וכלה בדינמיקות שעוברות מתחת לרדאר הציבורי, כגון פערי מומחיות ושליטה בסדר היום, ושיקולי מוניטין; נראה מתי שומרי הסף בבתי המשפט, בתקשורת, ובאקדמיה אינם מספיקים כדי למגר את בעיית השבי הרגולטורי; ונייבא תובנות מתחומים שונים כגון כלכלה פוליטית וסוציולוגיה של תנועות מחאה חברתיות. לאורך הקורס ניישם את התובנות לשאלות עדכניות וחשובות במשק הישראלי: אסדרת שוק התקשורת, מתווה הגז, רפורמת הריכוזיות, וכיוצא באלה.

• מרצים: ד”ר דורון נבות

  תיאור הקורס

  This course explores the political, economic, social and cultural dimensions of corruption in the public sector and in politics. In the last session we will discuss the Israeli case, focusing on the current political crisis and its relation to corruption. We will read philosophical papers and academic research, and examine contemporary and historical cases of dilemmas, disputes and scandals in Israel and from around the world. Building on these sources, we will tackle a number of fundamental questions. How the notion corruption evolved? How to conceptualize corruption? Why we disagree about the application of the concept to concrete cases?  How scholars define political corruption and why? How does corruption relate to economic, social, and political development? To what extent the current government is an agent of corruption? 

   

מרצים: ד”ר יובל קרמניצר

תיאור הקורס

הליברליזם נתון היום במשבר עמוק, על כך יש הסכמה רחבה. ואולם מהו טיבו של המשבר? האם מדובר במשבר פנימי או חיצוני? במה שונה המשבר הנוכחי, ובמה הוא דומה, למשברים קודמים בסדר הליברלי? ומהו בכלל הליברליזם הזה שהכל מסכימים כי הוא נתון במשבר, אך אין בנמצא הסכמה רחבה באשר להגדרתו היסודית? האם מדובר בצורת משטר, תיאוריה פוליטית, משנה כלכלית, תפיסת עולם, או צורת חיים חברתית? והיכן נעוץ המשבר הנוכחי?

נקודת המוצא של הסמינר היא שעל מנת להבין את משבר הליברליזם הנוכחי, נדרשת ״היסטוריה של ההווה״, חקירה הפונה לעבר במטרה להבין את המציאות העכשווית. בסמינר, אם כן, נבקש להבין את הליברליזם כתופעה היסטורית, המתעצבת במידה רבה על רקע תפיסה משברית של ההיסטוריה. הליברליזם, נלמד, מתגבש לראשונה כתופעה חברתית ופוליטית עם הניסיון לכונן סדר בעולם סוער ומשתנה תדיר. נקרא בכתבים של הוגות והוגים ליברלים, כמו גם בכתבי מבקרים חריפים של הליברליזם ואף אויביו המושבעים. הליברליזם, נגלה, הינו ביסודו תפיסה חברתית ביקורתית, וכך גם הגבולות בין ביקורת ״פנימית״ לליברליזם ו״חיצונית״ לו, משתנים במרוצת ההיסטוריה.

ברוב הקורסים ההערכה מבוססת על הגשת עבודות/פרויקטים. התואר כולל שתי עבודות סמינריוניות (חובה בכל תואר שני לפי הנחיות המועצה להשכלה גבוהה).